הדרקונית היא לא רזה, בלשון המעטה, והיא מאוד מאוד ורודה, כך שקשה להתעלם ממנה. לדרקונית יש טבעת קסמים. בכל פעם שהיא מסובבת אותה וסופרת עד שלוש, היא נעלמת בתוך ענן ורדרד ומופיעה בארץ אחרת. ובכל פעם יש לה משימה חדשה – טוב, לא ממש משימה. פשוט כשדרקונית לא קטנה נוחתת על הר געש בהוואי, היא מכבה אותו; וכשהיא נוחתת על שק מלא תבלינים בהודו, היא כותשת אותם לקרי מעולה; לפעמים היא רוקדת בקרנבל בברזיל, ולפעמים אפילו מככבת במוזיאון גדול בפריז. אבל תמיד, אחרי שהיא לומדת לומר "תודה" בכל השפות, היא מקבלת משהו בתמורה. משהו למזכרת. ואת פרטי הלבוש האלה דרקונית ממש ממש אוהבת.
ובסוף הספר – הפתעה! בובת נייר של הדרקונית ובגדים שאפשר לגזור ולהלביש.
את הדרקונית החיננית הזו יצרו שתיים: סופרת הילדים ליבי דאון והמאיירת רחלי שלו.