"סלחי לי, דורותיאה, אבל אני לא יכול לסלוח לך. מה שאת עושה לילד הזה ולאמו של הילד הזה אינו הגון... אני לא נהנה לכתוב לך את הדברים האלה. בעצם, אני בוכה עכשיו. יכולנו, כשהמלחמה הזו תיגמר – והיא חייבת להיגמר בסופו של דבר – לחיות ביחד. יכולתי לחיות אתך את חיי – זה היה חלומי היחיד."
רוברטה חיה לבדה בדירתה בלונדון ועובדת בחנות ספרים קטנה, שלא ברור איך בעליה יכול להרשות לעצמו להחזיק אותה עדיין. היא נוהגת לאסוף מכתבים וגלויות הנחבאים בספרים מיד-שנייה שהיא ממיינת. אבל את המכתב הזה מצאה בתוך ספר של סבתה, שעברה לבית אבות והורישה לה מזוודה קטנה. מה פשר הדברים שנכתבו בו? האם ייתכן שכל מה שידעה על משפחתה אינו נכון?
דורותיאה חיה בביתה הכפרי בזמן מלחמת העולם השנייה. בעלה אלברט גויס למלחמה. בנה, משאת נפשה, מת עם היוולדו. לאחר שמטוס מתרסק בקרבת ביתה היא פוגשת את מפקד הטייסת הפולני וקשר עמוק של אהבה קושר במפתיע את שני האנשים הבודדים, שכבר לא העזו לקוות לאושר. אבל ההחלטה החשובה ביותר בחייה תרחיק אותה ממנו.
המזוודה של גברת סינקלייר הוא סיפור על אהבות מפתיעות והחלטות אמיצות שנשזרות זו בזו. זהו רומן הביכורים של לואיז וולטרס, שרואה אור ב-14 מדינות.
