היו זמנים שבהם חשבתי שעדיף לי למות מאשר לחיות יום אחד בלי ג´ונתן קלארק. זה היה לפני שהוא עזר אותי, כביכול, למען אישה אחרת. הייתי בת חמש עשרה כשפגשתי אותו. הוא היה האהבה הראשונה שלי. הייתי בת עשרים ושלוש שהתחתנו. הייתי בת עשרים ושש כשהוא עזב אותי.
בת עשרים ושבע כשילדתי את הנרי. מרבית חיי, אפילו עכשיו, מסווגים לפי הגיל שבו הייתי כשאיקס, או וי או זד קרו עם ג´ונתן קלארק, לג´ונתן קלארק, או בגלל ג´ונתן קלארק.
מג קלארק רצתה אהבה גדולה. רצתה משפחה. היא הכירה את ג´ונתן כשהיתה נערה והתחתנה בגיל צעיר. ג'ונתן ויתר על לימודי משפטים בניו יורק וחזר לטוסון. בשבילה. היא ויתרה כמעט על הכל. בשבילו. אבל, להפתעתה, כשהיא מספרת לו על ההיריון שלה, הוא מגיב:"מזל טוב. האמת היא ששכבתי עם השותפה שלי ללימודים. אני עובר לגור איתה בניו יורק!" מג מוצאת את הכוח לשקם את חייה. רק דבר אחד קשה לה לעשות: לפתוח את הלב לאהבה נוספת. כי מה הטעם לעשות זאת אם ממילא הלב הזה חוזר אלייך שבוע מעט יותר בכל פעם? עכשיו מופנית כל תשומת ליבה אל האחד והיחיד: אל הנרי, בנה בן התשע. היא מאושרת מהאמהות החד הורית שלה, והיא והנרי מתמודדים עם העולם בדרך חיננית ומלאת חיים. אבל לפעמים האהבה מוצאת אותך, בין אם את מוכנה לה ובין אם לא. והאהבה באה למג בדמותו של אחמד בורהני, איראני-אמריקני יפה תואר, חכם ואקזוטי. זאת אהבה ממבט ראשון, אבל מג יודעת שהזדמנויות שניות דורשות קפיצה למים, ושלעתים קרובות התוצאה היא בלאגן אחד גדול ולא חיי אושר ועושר ארוזים באריזה יפה ומסודרת...
פרחים בלב הוא סיפור מרגש על אם חד הורית נחושה ומלאת חיים שהאהבה הנקרית בדרכה מאלצת אותה להתמודד עם אכזבת חייה הגדולה ועם פחדיה הכמוסים ביותר. היא מוצאת את האומץ להשאיר את כל אלה מאחור, להישיר מבטא אל המציאות ולהתחיל את חייה החדשים. סיפור חכם, מצחיק, עצוב ושובה לב על התפכחות מאשליות, אומץ, שיברונות לב ועל אהבה לגבר, לבן ולאב.
לורה פיצג´רלד הוא שמה הספרותי של איילין קונל. רב המכר הראשון שלה רעלה של ורדים ראה אור בספרית מעריב.