קיקי, צעירה יפנית שחיה בארצות הברית, נקרעת בין שתי תרבויות ובין שתי אהבות. היא מבקשת לבדוק ולהגדיר את זהותה החצויה מתוך התבוננות בדורות הנשים שקדמו לה: אמה, שעשתה את המעבר הדרמטי מיפן לאמריקה, אך הוויתה עדיין יפנית וסבתה שהיתה גיישה ידועה בטוקיו, אשה חזקה ומרתקת, ואשר כלפיה חשה קיקי קשר נפשי עמוק ומיוחד, ואליה היא מפנה את שאלותיה, תהיותיה, געגועיה. במקביל היא נקרעת בין הקשר הנואש אל אהובה המת ובין יחסיה המורכבים עם אהובה החי. באמצעות הדיאלוג הרצוף, הבדוי והאמיתי כאחד, עם האם ועם הסבתא, מתבוננת הגיבורה במצוקות חיי האהבה והמשפחה ובהבדלים שבין מסורת ישנה לעולם מודרני. הבנתה את עצמה ואת חייה כתוצאה מכך, תעניק לה, אולי, את שלוות הנפש שהיא מבקשת ואת היכולת לקבל אחריות לעתידה, לחייה.