"ספר שיריו זה של מחמוד דרוויש, שהופיע במקורו הערבי בלונדון בשנת 1995, הינו, ללא ספק, אחת היצירות הבשלות והמורכבות שהצמיחה השירה הערבית של ימינו.
שלושים ושלושה השירים המובאים בו מהווים מחרוזת אפית הנסמכת על חומרים השאובים בחלקם מהביוגרפיה של המשורר, ובעיקר ממחוזות ילדותו: מלחמת 1948, הילד בין השש ואביו, הסוס והבית הנעזבים לנפשם, הכפר הנחרב. התמונות אינן מופיעות כרצף כרונולוגי סדור וערוך, אלא הן צצות ועולות בהקשרים היסטוריים שונים ומשונים, ויוצרות מעין ציור סוריאליסטי שבו לובש מוטיב הגלות אינסוף צורות.
הגודש המטאפורי-אליגורי המאפיין את שירתו המאוחרת של דרוויש מגיע בספר זה לשיאו, והוא מסייע להפוך את התמונות הבודדות לאודיסאה חדשה, אוניברסאלית, לאומית ואישית בעת ובעונה אחת.
בכל שורה משורות שירים אלה מסתתרים רימוזים לטקסטים ספרותיים והיסטוריים, לשירים של משוררים אחרים, ולשירים קודמים של דרוויש עצמו. תרגומם של שירים כאלה ללשון אחרת מציב קושי אדיר בפני המתרגם; מה עוד שהקורא שאליו נועד התרגום שלפנינו, כלומר זה הישראלי, אינו בקי, למרבה הדאבה, בתרבות הערבית, בקורותיה ובעיקרי סמליה.
אבל טוב-טוב שספר זה, שהוא אחד המשובחים בקבצי שיריו של מחמוד דרוויש, מופיע עתה בתרגום עברי נאמן, פרי עבודתו של המשורר מוחמד חמזה ע'נאים.
יצירתו של דרוויש, הבולט והנערץ שבמשוררי העם הפלסטיני, ראויה למצוא את מקומה במדף הספרים העברי לא רק בשל תכניה וזהות מחברה, אלא בראש ובראשונה בשל היותה הישג אמנותי מפעים".    
ששון סומך, אוניברסיטת תל אביב
הספר ראה אור בשנת 2000, ואזל מהדפוס.