הגיבורה הצעירה שבמעשיות המסורתיות (נסיכה, לרוב) היא סבילה, חסרת אונים, כנועה, ולא פעם משמשת חפץ בשביל נסיך אמיץ ונועז; על פי רוב היא מקבלת חיזוקים על הפגנת התנהגות צייתנית וכנועה. יופי הוא הערך העליון בשביל נשים המעשייה, והאושר שלהן תלוי תמיד בגברים ובנישואים: הם אלה שיצילו, יעזרו ויביאו אותן אל הממלכה המובטחת. המעשיות הפמיניסטיות המובאות בספר זה ואחרות, משתמשות באותם מרכיבים כמו המעשיות המסורתיות, אך מדברות ב"קול אחר", והמסר שלהן שונה לחלוטין. יש עדיין נסיכה (אך היא אינה חייבת להיות יפה...) ויש גם נסיך (שאינו תמיד כל כך אמיץ או יפה תואר), ושניהם אינם חייבים להתאים לתפיסות סקסיסטיות סטראוטיפיות. יוצרי הספרות הפמניסטית אינם נאיביים. הם אינם מאמינים שניתן לשנות את הסדר החברתי באמצעות מעשיות בלבד, אך אין ספק שאם יסופרו סיפורים כאלה לילדים, החל בגילים נמוכים ביותר, ניתן להניח שתפיסת העולם הסטראוטיפית של תפקידי המינים תתערער. יקום דור חדש של ילדים שבהתבגרותם יהיו שפויים יותר, ושוויוניים יותר. מתוך המסה המסיימת את הספר.