משה לוי שירת על סיפון המשחתת "אילת" כמפעיל מכ"מ. למרות שהגיע לספינה כחייל ותיק, הצליח להשתלב בחיי הצוות ושגרת הספינה, ולהתערות היטב במסגרת החברתית הנוקשה – אך המעניקה סיפוק ויוצרת ידידות אמת.
מתוך אהבה למה שאבד עם הטבעת המשחתת, עסק המחבר יותר משלוש שנים בכתיבת הספר, תוך שיתוף המשפחות השכולות והניצולים. העידוד לו זכה מצדם, והחומר הנוסף שהועמד לרשותו, סייעו בידו לעצב את דמות הספר כסיפור אישי מרגש – ועם זאת, הצדעה לאניה ולצוותה.