נסים אלוני נולד בשנת 1926, בתל-אביב. לאחר המלחמה ב1948-, בה היה חייל, פירסם סיפורים בעיתון החיילים ``במחנה``, ואחר כך, בעיתונים יומיים, שבועונים וכתב-עת. בשנת 1954 הוצג - בתיאטרון ``הבימה`` - מחזהו הראשון ``אכזר מכל המלך``. אחר כך, בתיאטראות שונים - בהם ``תיאטרון העונות`` שהוא היה בין מקימיו - כתב וביים את המחזות ``בגדי המלך``, ``המהפכה והתרנגולת``, ``הנסיכה האמריקאי``, ``הכלה וצייד הפרפרים``, ``דודה ליזה``, ``נפוליון חי או מת``, ``הצוענים של יפו`` ו``שעיר אחד לעזאזל``. ניסים אלוני תירגם מחזות רבים לעברית, כתב וביים הצגות ללהקות-בידור כמו ``הגשש החיוור``. הינשוף - ארבעה סיפורים - שנכתבו ופורסמו בשנים 1956-1962 - מכונסים בקובץ זה, שנערך והוכן במיוחד בשביל ``ספריית תרמיל``, לראשונה. גיבוריהם - אדירנה, סאלאמון קאבילי, שמיל, אחיו-של-שמיל, מולא, זאקולה, מיקו - הם ילדי שכונה דרומית בתל-אביב; ניכרים בהם ניצנים של סימנים גבריים ראשונים, וברקע, רחוק, מתחוללת מלחמת העולם השנייה. היפנתי את פני אל שמיל והנה הוא רוכן על ערימת הפחים. הוא נטל פח אחד והתקין לאצבעו ציפורן ארוכה ומחודדת. פתאום נופף את ציפורנו למול עיני וקרא: ``מחר העולם יתפוצץ``. קפצתי אחורה מפני הציפורן; אך הוא קרב ונופפה מולי שנית, עיניו התנוצצו עתה ונעו כעיני צפרדע. עצי האקליפטוס דממו. ידי האוחזת בתיק-האוכל רעדה. ``זה לא נכון`` - אמרתי חרש. ``מחר`` - אמר שמיל וסובב את ציפורנו המחודדת מול עיני - ``מחר. מחר. מחר``. ``העולם לא יתפוצץ`` - אמרתי חרש, אך לבי אבד. ``מחר`` - קרא שמיל ``לעולם לא`` - אמרתי וקולי רפה. שמיל קפץ על ערימת הפחים והביט אל השמיים. אחר אמר בקול ברור ורם, כאילו שר ממעקה-הגג אל השכונה כולה: ``משחיז-הסכינים הסיני אמר לי את הסוד``. - - -