ספר זה מיועד בראש ובראשונה לנשים החיות לבד. גם אם הן גרושות עם שבעה ילדים, אלמנות, רווקות המחליפות מאהב פעמיים בליל – כולן בגדר "אישה לבד", מפני שהן חיות בגפן, אחראיות לעצמן, מפרנסות יחידות בתא המשפחתי שלהן: נשים לא נשואות. בעייתם של הגברים שונה במקצת – אבל ודאי שגם גברים ימצאו עניין בספר. וגם אישה נשואה-שלא-באשמתה תוכל ליהנות בסתר. מה יש בספר הזה? קודם, איך להיות אישה לבד ולבלות עם זה. לא להיכנע ללחץ החברתי ולדעה המאוד-לא-מבוססת שאישה לבד היא אישה מסכנה. נהפוך-מאוד הוא. יש בו "טיפים" לגבי מה שאישה לבד יכולה לעשות בכל תחום מתחומי חייה: איך לחיות בין ארבעה קירות, איך לצאת בחברה טובה (לבד), איך ליזום (כל מיני דברים), איך להוריד ת'נודניקים, איך להעלות את הדימוי העצמי מעל לגובה השטיח, איך להיות יחד ואיך לחוד, איך להיות אמא לבד, ובאופן כללי – איך להפוך את החיים לחגיגה. נעמי גל היא אישה לבד. וגם לא לבד. תמיד יש בסביבה ילדים, גברים, נשים, כלבים ולפעמים חתולים. היא משתדלת מאוד להחיל בחייה הפרטיים את העצות שהיא נותנת בספרה. היא לא מרימה את הלבדיות על נס, כמו שאפשר לחשוב, אבל היא בהחלט דוגלת במימרה שטבעה, כי "נישואין מאושרים הם כמו כיבוש נאור". נעמי גל גרה בירושלים ושם היא מתכוונת למות.