אפילו העבר יכול להשתנות. לגילוי המפתיע הזה הגיע הסופר נתן שחם בעשור התשיעי לחייו, כשהתחוור לו כי גם המעט שידע על עברה של אימו המנוחה לא היה ולא נברא, וכי חייהם כמשפחה היו מין משחק מחבואים משוכלל. ורדה שטיינמן, האישה היפה והעדינה, השברירית-לכאורה והמפוחדת-כביכול, היטיבה להחביא את הסיפור האמיתי של העשורים הראשונים לחייה ואת היסודות האמיתיים של אופייה, ואילו הוא מצדו הקפיד להסתיר ממנה כל דבר שעלול להסב לה מפח נפש, או אפילו סתם התרגשות שמוטב לה בלעדיה – משימה לא פשוטה לאיש מחתרות והרפתקן בלתי נלאה השש אלי סכנה.
סיפור הכיסוי הכפול של אימא שלי הוא ספר מקסים ושוקק חיים, פרי זיכרונותיו של ילד שגדל בתל אביב של ביאליק ושלונסקי ולימים היה לאחד מחשובי הסופרים בדורו; ספר שהוא מחוות אהבה לאֵם ותזכורת מופלאה לכך שהורים הם מאותם כתבי חידה שעל ילדים לפתור בכוחות עצמם.
נתן שחם, בן 90, מתגורר בקיבוץ אלפא וממשיך לכתוב מדי יום ביומו. בשנת תשע"ב הוענק לו פרס ישראל לספרות.