ב-15 במרץ 1977 נחטף אנטולי שרנסקי על-ידי אנשי הק.ג.ב. ליד פתח דירתו ברחוב גורקי, מוסקווה. הוא נלקח לכלא לפורטובו, הואשם בריגול ובגידה נגד ברית-המועצות ובילה את תשע השנים הבאות בכלא ובמחנות כפיה. למעלה מארבע-מאות יום בילה בצינוק, וכמאתיים מהם בשביתת-רעב.
"לא אירע רע" מתאר את תשע שנותיו של אנטולי - לימים - נתן שרנסקי בכלא, את מאבקו הבלתי-פוסק נגד הק.ג.ב. ושיטות העמידה נגדם את מאמציו הבלתי-נלאים לשמור על אמונתו, אהבתו וצלם האדם שלו.
'פשעו' האמיתי של שרנסקי היה רצונו העז לעזוב את ברית-המועצות ולעלות לישראל. כמיהתו העמוקה אף יותר כאשר ב- 5 ביולי 1974, יום אחרי נישואיהם, עזבה אביטל, רעיתו הטריה, את ברית-המועצות ועלתה ארצה באמונה שתוך חודשים אחדים ישובו ויתאחדו.
אביטל שרנסקי הגיעה ארצה ומאז ניהלה מאבק בלתי-פוסק, בתחילה להעלות את בעלה אנטולי ארצה, ומאוחר יותר, לאחר מאסרו, לשחררו מהכלא. היא גייסה את דעת הקהל העולמית, פגשה ראשי-ממשלות וסנטורים ועמדה בראש צבא שלם של אנשים בכל העולם שסיסמתם היתה 'שחררו את אנטולי שרנסקי!'.
את תקופת מאסרו הראשונה ריצה אנטולי שרנסקי בכלא לפורטובו. הוא עבר חקירות רבות, סירב לקבל סנגור מהק.ג.ב. ובנה לעצמו קו הגנה. כל אותה עת איימו עליו חוקריו כי העונש על ריגול ובגידה הוא 'ראסטרל' - הוצאה להורג ביריה. הוא ראה את התיק נגדו הולך ותופח, עוד ראיות בדויות, עדויות שקר, המצאות פרועות. שרנסקי התיידד עם חבריו לכאל, אותם הוא מיטיב לשרטט בספרו, חוש ההומור שלו הועיל, גם הוא, לעמוד בלחצים הקשים בהם היה נתון.
משפט הראווה נערך ביולי 1978 ושרנסקי יצא ממנו כמנצח כאשר קריאתו בסוף המשפט: "לשנה הבאה בירושלים" מהדהדת באוזני כל העולם.
ה'שנה הבאה בירושלים' נדחתה בתשע שנים קשות בהן נעזר בזכרונות מהעבר ובחלומות לעתיד כדי לשרוד בצינוק קפוא, במחנות כפיה, בניתוק מכל העולם, כאשר פגישותיו עם משפחתו בוטלו, מכתביו הוחרמו ונאמר לו כי העולם שכח ממנו.
מקץ שנים של מלחמת התשה החליטו הרוסים לשחרר את האסיר המפורסם ביותר שלהם. שרנסקי לא ידע על המאבקים. כאשר באו לקחת אותו לא הסבירו לו דבר, הוא נלקח ממחנה הכפיה, הועלה על מטוס, ויטמינים ומזון. 'הם אוהבים לעטוף יפה את הסחורה שלהם לפני שהם מייצאים אותה' התלוצץ שרנסקי מאוחר יותר.
החזרה הביתה לעיני כל העולם היא כבר היסטוריה, וכך גם הפגישה המרגשת עם אביטל אחרי שתים-עשרה שנות פרידה. "סלחי לי שאחרתי קצת" היו המלים הראשונות שאמר לה. בעברית,
אגב. עכשיו הוא נתן שרנסקי. חי בירושלים עם אביטל ובנותיהם רחל וחנה. "לא אירע רע" מתאר את מאבקו יוצא הדופן של איש אמיץ זה.