אלכסנדָר, ילד בעל דמיון פרוע, גדֵל בעיר הבוסנית הקטנה וישֶגראד. הוא עושה קסמים, מגלה יכולת מרשימה בדיג שפמנונים בנהר, מעולל תעלולים עם חבריו ונהנה מילדות מאושרת. כישרונו הגדול ביותר של אלכסנדָר הוא המצאת סיפורים, אבל הוא לא מוכן לכתוב על הנושאים שמוכתבים לו בבית-הספר.
הרבה יותר מעניין אותו לכתוב על משפחתו הענֵפה, המורכבת מאוסף של טיפוסים שונים, ובעיקר משונים. חגיגות קטיף השזיפים אצל סבא וסבתא שלו, שמסתיימות בחיבור לא סימפטי של רובה וחצוצרה, נקמתו רבת ההשראה של מאמן כדורסל נבגד המכונה סוס-ים, או על הדודה המכונה טייפון, שמדברת ללא הרף, אפילו לא כדי לנשום, על כל אלה כותב סטנישיץ' בכישרון ובהומור.
כשהמלחמה מגיעה לווישגראד במלוא אכזריותה, עולמו של אלכסנדָר מתהפך, והמשפחה המעורבת שלו: אמו מוסלמית ואביו נוצרי, נאלצת לנוס על נפשה ומוצאת מקלט בגרמניה. שם מתגלה כישרונו של אלכסנדָר כמתנה של ממש: בעזרתו הוא מצליח למצוא לו מקום בארץ החדשה ולשמר בזיכרונו את מולדתו.
"איך החייל מתקן את הגרמופון" של סשה סטנישיץ' הוא ספר מרגש, שופע הומור והמצאות, סאטירי וטראגי-קומי, על ילדות יוצאת דופן בנסיבות יוצאות דופן, על אובדנו המר של המוכר והידוע ועל כוחם האיתן של סיפורים. שפתו המיוחדת של אלכסנדָר בוראת עולם ומלואו, ומפליאה לתאר גם את היופי שבחיים וגם את הקשיים והסבל שהם מזמנים לנו.
"איך חווה ילד את המלחמה בבוסניה? היכן עוברים הגבולות בין משחק למציאות? בספר הביכורים של סשה סטנישיץ' מספר אלכסנדָר הצעיר על חוויותיו הפרדוקסליות - בנימה פשוטה ורבת עוצמה, פיוטית וקומית. ספר נגד השכחה, שאי אפשר להישאר אדישים כלפיו."
המשוררת, הסופרת והעיתונאית אילמָה רַקוּזָה
"כל מה שנוגע בשפתו של סשה סטנישיץ' מתעורר לחיים, הדמויות נעשות מוחשיות, העולמות זרים ומוכרים כאחד. על כל זה נוסף חוש הומור דק: קולנוע נהדר בראש!"
הסופר יוּלי צֶה