חבורה של תלמידי תיכון עוקבת אחר המורָה שלהם לספרות עברית. במרתף בית הספר מופיעה כתובת על הקיר – ב ו ג ד ת. ערב אחד נמצאת המורה כשהיא שרועה על גבה בגינה ציבורית, ועל גופה סימני אלימות. מנהלת בית הספר נחושה למגר את הבריונות המשתוללת, ונסחפת אל רצף האירועים בעל כורחה.
ברקע פורצת מלחמה בדרום, טילים נורים למרכז הארץ, ובתל אביב נשמעות אזעקות תכופות. כשהקרבות מסתיימים מתגלה החורבן ברצועת עזה, ובתל אביב נדמה שהכול נותר כשהיה. אבל המלחמה נמשכת ברשתות החברתיות, בריצה ברחובות, בזימה, בחשק, בצחוק משוחרר, בשיכרון הכוח, בהשפלות, בהשלטת פחד.
בשבח המלחמה, ספרו הרביעי של עילי ראונר, מתחקה אחר גורלן של מורה ושל מנהלת בשגרה של הרס משתלט, במציאות המהלכת אימים על הכול ועל כולם.
"תמונת אפוקליפסה מרהיבה."
אילנה ברנשטיין
"זה הספר הכי פרנואידי שקראתי מזה זמן רב."
עודד וולקשטיין
"רומן-תקופה, קשוב להלכי-הרוח. הכתיבה, – הכול בתנועה, על סף שיגעון."
גלילי שחר