מדינת ישראל יצאה למלחמת לבנון השנייה מתוך קונצנזוס ציבורי נדיר, חדורת רצון להגיב על חטיפת שני חיילי המילואים בידי חיזבאללה, נחושה להפריך את אבחנתו של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, כי החברה הישראלית משולה לקורי עכביש. היא סיימה אותה מבולבלת, מוכה ואפופת תחושה צורבת של כישלון.
עמוס הראל ואבי יששכרוף סיקרו מקרוב את המלחמה. כעת, הם מביאים את סיפורה - כפי שלא תואר עד היום. בעוד שהדיון הציבורי בישראל התמקד עד כה בעיקר במתרחש בצדנו, קורי עכביש משרטט בפרוטרוט גם את האירועים בצד הלבנוני – השיקולים, מאבקי הכוח, השגיאות. כאלה היו בשפע גם בביירות, לא רק בירושלים. בין הגילויים בספר:
· ההחמצה הגדולה: פחות משבוע לאחר פרוץ המלחמה ניתנה להנהגה בישראל הזדמנות לסיים את הקרבות, תוך סיכוי סביר להוצאת החטופים מידי חיזבאללה. ישראל בחרה להמשיך ולתקוף.
· המהלך האחרון: ב-11 באוגוסט, בתשע בערב, שש שעות לפני ההצבעה הגורלית באו"ם, סיכמו ביניהן קונדוליזה רייס וציפי לבני את הפרטים האחרונים של נוסח החלטת מועצת הביטחון. הטנקים עוד לא החלו להתקדם לעבר הסלוקי, אבל ראש הממשלה אולמרט החליט שלא לעצור.
· הפרוטוקולים הסודיים: כך התנהלו הדיונים בצמרת צה"ל, לאורך המלחמה; כיצד מנע הרמטכ"ל, דן חלוץ, מאלופים שחלקו עליו להציג את עמדתם לממשלה.
· פעולת השייטת בצור: שחזור מפורט, ראשון, של אחד המבצעים הנועזים של המלחמה.
· שותפות אינטרסים: בכירים בסביבתו של ראש ממשלת לבנון, פואד סניורא, עודדו את ישראל להמשיך ולתקוף את חיזבאללה.
עמוס הראל הוא הכתב לענייני צבא של עיתון הארץ. אבי יששכרוף הוא הכתב לעניינים פלסטיניים של העיתון, ובעבר הכתב לענייני ערבים של קול ישראל. ספרם הקודם, המלחמה השביעית, על האינתיפאדה השנייה, זכה בשבחי הביקורת, היה לרב-מכר ותורגם לצרפתית וערבית. המלחמה השביעית זכה בפרס מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, כמחקר הבולט בתחום הביטחון בשנת 2005.