תייר מזדמן שיגיע לכפר הפסטורלי תל אילן יראה בתי-איכרים בני מאה שנה ויותר, ברושים גבוהים, גבעות מוריקות ומטעי פרי. ממש טוסקנה בלב הרי מנשה. אבל מתחת לפני השטח רוחשים סודות וחידות: מישהו חופר בלילות מתחת לבית של פסח הזקן. משהו מסתורי חבוי בחדר השינה של משפחת לוין. ולמה מתווך הנדל"ן נותר נעול במרתף של הסופר המת?
כל הסיפורים (מלבד האחרון) בספרו החדש של עמוס עוז מתרחשים בכפר הדמיוני. זהו מקום שנבנה מעלילה לעלילה כמין מקונדו ישראלית - "דמות על" מוחשית, רוטטת ובעלת עוצמה.
אך יותר מכול תמונות מחיי הכפר הוא מלאכת מחשבת של דמויות הנעות מסיפור אחד למשנהו, נודדות בין מה שכבר אבד להן ובין מה שהן עתידות לאבד. ראש המועצה מחפש את אשתו שנעלמה; בנם של דליה ואברהם ירה בעצמו; אשתו של צלניק נסעה לקליפורניה ולא חזרה; המאהב של רופאת הכפר נפל בלבנון; ועל מה ידברו הספרנית הגרושה והנער שמתייסר בתשוקתו האומללה אליה אם לא על התאבדותה של וירג´יניה וולף? התוצאה היא פסיפס מהפנט של אנטי גיבורים שכבר נואשו מהניסיון למצוא משמעות. הם מבקשים רק להבין את חוקי המשחק.
