"סבתא שנאה עקרונות. בעיקר עקרונות של אנשים אחרים."
אלסה היא בת שבע והיא ילדה חריגה. סבתא שלה אומרת שהיא מיוחדת, ואלסה חושבת שלהיות מיוחדת זאת הדרך הטובה ביותר להיות חריגה.
סבתא של אלסה היא בת שבעים ושבע והיא משוגעת – כלומר, אם אנשים שעומדים על המרפסת בחלוק רחצה ויורים כדורי פיינטבול על העוברים והשבים הם משוגעים.
אלסה דווקא חושבת שסבתא בכלל לא משוגעת. היא חושבת שסבתא היא גיבורת-על.
סבתא היא גם החברה הכי טובה – והיחידה – שלה. בבית הספר אלסה משתדלת לא לחטוף מכות מילדים שלא מחבבים ילדים חריגים או מיוחדים.
אלסה מוצאת מפלט בממלכת מיאמאס – זאת ממלכה שסבתא מספרת לה עליה מאז שהיא נולדה, ושבה כל אחד הוא מיוחד ושונה ואף אחד לא חייב להיות נורמלי.
אחרי שסבתא מתה אלסה מוצאת מכתבים שהיא השאירה ושבהם היא מבקשת סליחה מאנשים שהיא פגעה בהם.
כאן מתחילה ההרפתקה הגדולה של אלסה, שהתפקיד שלה הוא למסור את המכתבים לנמעניהם.
המכתבים מפגישים אותה עם אוסף של טיפוסים מפוקפקים, מפלצות, כלבי תקיפה וזקנות ממורמרות, אבל גם מלמדים אותה דבר או שניים על האמת שבסיפורי אגדות, על החיים האמיתיים שמחוץ לממלכת האגדות ועל סבתא אחת מיוחדת במינה שאין, לא היתה ולא תהיה כמותה.
סבתא שלי מוסרת דרישת שלום וסליחה הוא ספר מצחיק עד דמעות, מדמיע עד צחוק, מרגש וחד כתער,
ממש כמו איש ושמו אובה, ספר הביכורים של פרדריק בקמן.
זהו סיפור על חיים ומוות ועל אחת מזכויות האדם החשובות ביותר: הזכות להיות שונה.
פרדריק בקמן, יליד 1981, הוא סופר, עיתונאי ובלוגר שוודי.
הוא כתב שלושה ספרים, שתורגמו ל-25 שפות והיו לרבי-מכר בכל רחבי העולם.