לאחר שנסתיימה מלחמתו של היטלר, ב- 1945, התחילה המלחמה על היטלר - מי הוא היה באמת, ומה גרם לרשעותו הקיצונית כל כך. כעבור מחצית המאה, אנו יודעים שאמנם היטלר לא הצליח להימלט מהבונקר בברלין, אולם, באופן מטריד ביותר, הוא כן הצליח לשריין עצמו מפני הסברים ותיאוריות.
בין ההיסטוריונים, הפסיכולוגים, הפילוסופים והתיאולוגים, מתנהלים עדיין ויכוחים סוערים לגבי המהות של תופעת היטלר. הספר " היטלר - מסע אל שורשי הרשע" הוא סקירה מרתקת של קשת התיאוריות על היטלר. רון רוזנבאום, כותב הספר, שקיבל ביקורות נלהבות על מחקריו, התעמת בספרו עם נבכי המסתורין ההיסטוריים, שעד היום לא נמצא להם הסבר.
לפני יותר מעשר שנים החל רוזנבאום לבחון אחדות מהמחלוקות הבלתי פתורות שלא מרפות מהחוקרים: נפשו של היטלר, מוצאו, מיניותו ושורשי האנטישמיות שלו. רוזנבאום גילה מתוך המשמעויות שהושלכו על הפסיכולוגיה של היטלר, כי כאשר אנחנו מדברים על היטלר, אנחנו בעצם מדברים על מסתורי הרשע המוחלט - על האופן שבו אנו מסבירים אותו, על האופן שבו אנו מתנערים ממנו.
רוזנבאום התחיל באודיסיאה מחקרית שלקחה אותו מווינה למינכן וללונדון, לפריס ולירושלים, בחיפושים אחרי תשובות בארכיונים נשכחים, בזיכרונותיהם הנמוגים של עיתונאים אנטי-היטלראיים נועזים מימי רפובליקת ויימאר, ובמפגשים אישיים ודרמטיים עם אחדים מהמסבירים המבריקים והשנויים ביותר במחלוקת בתקופתנו, מאלן בולוק ויו טרוור-רופר ועד דניאל גולדהגן, ג'ורג' סטיינר, קלוד לנצמן ודיוויד ארווינג.
לאורך הדרך ועד הסוף המר, הוא מתעמת עם מגוון רחב של תיאוריות על היטלר, מן המעמיקה ועד הכופרת בעיקר, מן הפסיכו-סקסואלית (האם להאמין לדוח הסודי של ה- oss האמריקני שהיטלר עסק בסטיות מיניות קיצוניות עם גלי ראובל, אחייניתו למחצה?) ועד שושלת היוחסין (מה על השמועות שלהיטלר היה סבא יהודי?) והתיאולוגיות, ומסכם בחקירה טעונה של ההתנגשות בין דעות המלומדים בני זמננו על היטלר, בין "היטלר הצוחק" של לוסי דווידוביץ' ל"היטלר-המלט" של כריסטופר בראונינג.