רוסו ראה בחוש את קוצר היד של פילוסופיית דור ההשכלה, נוכח התקופה החדשה-מיסודה, והוא נרתע בסלידה מעולם חדש זה וממה שצפוי כאן לאדם. יעקוביניות קיצונית, בצרפת, היתה קרובה ברוחה למגמת הבריחה הזאת, כשהיא קוראת לתחיית הפשטות הרפובליקנית של העולם העתיק.
ברומנטיקה הגרמנית הידהדו צלילים דומים לאלה, בעוד שמגמותיה הפוליטיות הבלתי-אמצעיות היו דווקא אנטי-מהפכניות.
ואילו הפוזיטיוויזם באנגליה יכול להיחשב כניסיון נועז אך פשטני לפרוק את עול המורשה ההיסטורית, ולהעמיד את האדם המודרני בדמות 'האדם הכלכלי' כקנה מידה לכל הדברים.
היעקוביניות הצרפתית לעומת זאת, העלו את מצוקות החיים המודרניים לדרגה של חוק-טבע חדש.
מכאן תביעתו התקיפה והנואשת של הגל לאמצעים מוסדניים שיכבלו את ידיה של החברה האזרחית, שהתחילה להראות את כוחות ההרס הנכונים להתפרץ.
בין פרקי הספר: יהודה, הפוליס ורוח העם:האימפריה הרומית והתפשטות הנצרות:דת ומדינה:בעד אחדות, נגד אחידות:משפט הטבע אל הליכוד החברתי:עבודה, ניכור וכוחו של השוק:המדינה והמעמדות החברתיים:צורות הממשל:המשפחה:החברה האזרחית:תלות-גומלין אוניבירסאלית:העוני וקוצר-היד של החברה האזרחית:הביורוקרטיה-המעמד הכללי:ייצוג והתאגדויות:בשבח הפלוראליזם:המדינה ותודעת החירות:על המלחמה:בחזרה אל השאלה החברתית:ההיסטוריה-התקדמות לקראת תודעת החירות:שלבי ההיסטוריה העולמית:עורמת התבונה והגיבור ההיסטורי:הצצה אל העתיד.