"רוח קדים" הוא מסמך היסטורי-אוטוביוגרפי מרתק וראשוני מסוגו על אודות העליה הלא-לגאלית מן המזרח. הספר מביא תיאורים דרמטיים של פעילות מחתרתית ומיבצעי הצלה נועזים מנקודת תצפית אישית של המחבר, בצד ניתוח היסטורי ומדיני של המאורעות על רקע התקופה. לראשונה נחשפים מסמכים של "המוסד לעליה ב'", משרד החוץ הישראלי ומשרד החוץ הבריטי מן השנים 1946-1951, תקופה שבה פעל המחבר במחתרת בעיראק, בסוריה, בלבנון, באיראן ובמצרים.


המחבר, שלמה הלל, הוא דמות ציבורית ידועה זה שנים רבות, אולם הספר עוסק בעיקרו בתקופה מוקדמת בחייו, מוכרת פחות, שבה פעל כשליח "המוסד לעליה ב'". בגיל 23, והוא איש קיבוץ, יצא הלל לשליחות מחתרתית לעיראק - ארץ שבה נולד וחי את עשר שנותיו הראשונות. בזהות שאולה פעל שם כשנה ועסק בארגון התנועה החלוצית-המחתרתית, ובהפעלת הקילוח הדק של העליה הלא-לגאלית. זמן מה לאחר מכן, בקיץ 1947, נקרא לעמוד בראש הפעולה הנועזת, שכונתה בשם "מיבצע מייקלברג", של הבאת המטוס הראשון בתולדות עליה ב'. 


בעת שהבריטים הפעילו צי אדיר וחיל אויר למנוע כניסתם של יהודים בארץ. בפרוץ מלחמת השחרור נשמו דרכי המדבר ששימשו את המעפילים ממזרח. אז גם הלך וגבר החשש לגורלם של היהודים בארצות ערב, ובמיוחד בעיראק, וממילא החריף הצורך בחילוצם. הלל הגה את רעיון הפריצה מזרחה, מעיראק לאיראן, בתקווה כי משם אפשר יהיה להעלותם ארצה. הוא יצא לטהראן בדרכון מזוייף על שם מוריס פרז, ובמשך למעלה משנה ריכז את פעולת ההצלה. 


שילוב מוצלח של נסיבות, דבקות במטרה ותושיה איפשר לו להוציא את הרעיון מן הכוח אל הפועל מעבר לכל הציפיות של שולחיו ב"מוסד לעליה ב'", יהודים שוחרי חרות הסתכנו בגניבת הגבול העיראקי-האיראני. ובנדודים בדרכים-ללא דרך ובזרם הולך ומתעצם. שלטונות עיראק נכשלו בנסיונותיהם לבלום את זרם הבריחה, ובסופו של דבר נאלצו להתיר יציאתם של יהודים באורח לגאלי, ובלבד שיוותרו על אזרחותם. 


שלמה הלל, הפעם בזהות מושאלת חדשה של ריצ'ארד ארמסטרונג, אחד ממנהליה של חברת תעופה אמריקנית "ניר-איסט איר טרנספורט", שב לבגדד ב- 1950 לנהל משא ומתן עם שלטונות עיראק וראש ממשלתה תופיק אל-סווידי, להכנת מבצע "עזרא ונחמיה", שנועד להוציא את היהודים מעיראק, ולאחר מכן הוכתר על-ידי ה"ניו-יורק טיימס" בתואר "הרכבת האוירית הגדולה ביותר בהיסטוריה".  שלמה הלל, בן לאחת המשפחות אשר לפי המסורת גלו לבבל עם חורבן הבית הראשון, מצא את עצמו כאחד המנצחים על אקורד הסיום של הגולה העתיקה ביותר. הכינורות שתלו אבותינו על ערבים בתוכה הושבו למקומם. צאצאי הגולים שבו כמעט עד אחד אל המולדת העתיקה, שהעלוה תמיד על ראש שמחתם.  


 "רוח קדים" הוא סיפור המאורעות מזווית אישית, אבל זה גם סיפור התקופה, ובראש ובראשונה זהו סיפורה של התנועה הציונית החלוצית שפעלה בעיראק בתנאי מחתרת קשים. זהו סיפורם של הצעירות והצעירים שסחפו אחריהם את הקהילה כולה, שנשאו את הלפיד במסירות ובחירוף נפש, במרתפים ובנתבי עלייה עקלקלים ומסוכנים, וגם הגיעו לא אחת עד לכדי מסירת נפש. זהו גם הסיפור של אחדות הגורל היהודי, ושל היישוב בארץ ישראל, שנאבק על חייו ובו בזמן נתן את דעתו על יהודים בכל ארבע כנפות תבל, והשקיע את מיטב הכוחות, הדמיון והתעוזה בפריצת השערים ממערב וממזרח כאחד. הספר קיבל פרס יצחק שדה לספרות צבאית 1986