אם כבר בספרים נדירים עסקינן הסופ"ש...רציתי לשתף אתכם בכמה הגיגים :)
- המילה האחרונה ספרים יד שניה
- 15 בינו׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 16 בינו׳
קטע שיש לנו לאחרונה עם העמוד הזה של הספרים הנדירים.
יש עוד חנויות ספרים יד שנייה וכל חנות, באמת באמת, כבודה במקומה מונח.
לאחרונה, לשמחתי הרבה, עם הזמן שמתי לב לתופעה שחוזרת על עצמה (וחשבתי על זה במיוחד אתמול ובמהלך השבוע האחרון...אתם יודעים, הגיגי יום הולדת...אלכסנדר הגדול כבש את העולם עד גיל 33 ואיפה אני מה אני וכו'...אולי זה רק אני...לא יודע) והיא כל פעם מפתיעה אותי מחדש:
לקוחות לא פונים אלינו רק כדי לקנות ספר/לשאול על נקודות איסוף/לבקש עזרה עם האתר,
אלא כדי לשאול.
“חיפשתי בכל מקום”
“אני זוכר שרק אצלכם מצאתי בפעם הקודמת”
"חיפשתי בכל מקום ורק אצלכם יש! תגידו לי בבקשה שהוא באמת במלאי?! באמת??? יש!!!"
“לא ראיתי באתר, אבל אמרתי, קודם כל אשאל אתכם, אולי יש לכם במחסן ועוד לא העליתם לאתר.”
וזו אולי המחמאה הכי גדולה שאפשר לקבל.
זה לא רק המלאי - זה הקשר
ברור, יש אצלנו מלאי גדול, מגוון, ולפעמים גם באמת נדיר. אבל הסיבה שלקוחות חוזרים ושואלים גם כשאין ספר באתר, היא לא רק מה שיש על המדף, אלא גם מה שיש מאחורי הקלעים.
אנחנו זוכרים הזמנות קודמות. אנחנו משתדלים לזכור תחומי עניין.
זוכרים מי חיפש מה, ומי אוהב איזה סוג של ספרות.
הרבה פעמים התשובה היא כנה ופשוטה:
אין כרגע.
אבל גם אז, הפנייה (גם אם היא לא הראשונה) מרגשת אותנו.
ובלי לטפוח לעצמינו יותר מידי חזק על השכם (שוב, הרהורי יום הולדת ראו למעלה) הגענו, במתכוון או לא במתכוון, לסוג של כתובת, אוטוריטה שצומחת מהשטח, יותר נכון מהנסיעות אל הספקים וגם לא פעם ולא פעמיים אליכם עם הספרים שהזמנתם.
לא קמנו יום אחד והכרזנו שאנחנו אוטוריטה.
האמת שזה קרה הפוך לגמרי.
אנחנו בהתחלה בכלל חיפשנו ספרים נדירים וקלאסיקות בשביל עצמנו. אתם יודעים איזו הרגשה זו לפתוח ספר ולראות "הודפס בארץ ישראל 1920 ורוורס?" ספרי ילדים, ספרי עיון, ספרי פרוזה, ספרי מסעות...הרי זה חלון לעולם ולהשקפת עולם ולנקודת מבט על עולם שלא קיים יותר...ופעם, לפני המון זמן, מישהו אחר קרא אותו, עלעל בו, סיפר עליו לחבריו בבית הספר בהפסקות, אולי קוראת מסויימת לקחה ספר מסויים איתה למסעות...
ועם הזמן, אני מודה כנראה יותר מתחילת כתיבת הבלוג והסרטונים בערוץ היוטיוב שלנו, לקוחות התחילו להתייחס אלינו ככאלה.
בזכות החיפושים.
בזכות התכתבויות.
בזכות שיחות הטלפון שבדרך כלל תשמעו בהם את המילים "אחחח איזה ספר!! נדיררר! ממש פשע שלא מדפיסים יותר."
בזכות ניסיונות למצוא גם כשלא בטוח שנצליח.
מעל לכל זה מראה את האמון שלכם בנו, ואת האמון הזה נשתדל להרוויח תמיד.
אז לסיכום, אולי לא כבשנו את העולם כמו אלכסנדר מוקדון, אבל כן הצלחנו לבנות משהו עם משמעות.
ועל זה, ביום ההולדת ה 44 שלי, אגיד לכם תודה.
שלכם,
אבירם.
מייסד ובעלים של המילה האחרונה ספרים.






תגובות