הגמד הזה גדול עליכם...
- המילה האחרונה ספרים יד שניה
- 2 בינו׳
- זמן קריאה 2 דקות
בואו ניגש ישר לעניין. פה יש לנו ספרות למתקדמים. אם אתם מחפשים ספרים שיעשו לכם נעימי קיצי מיצי רומנטי שמאלצי, אל תמשיכו לקרוא.
הספר הזה הוא סטירה לפנים...ואז בוקס בבטן ובסוף בעיטה לראש. כן. הוא אלים מאוד.
אבל הגמד הזה לא בא למצוא חן בעיניכם.
זהו רומן קצר יחסית, אך דחוס, אטום במכוון, כזה שמתקדם בלי לעצור להסביר את עצמו ובלי לרכך את מה שהוא מציג. העלילה אינה “קלה”, לא מבחינת האירועים ולא מבחינת העמדה המוסרית שהיא תובעת מהקורא. לאגרקויסט אינו עושה הנחות – לא לדמויות, ולא לנו.
הגמד כמספר הוא קול שאי אפשר לברוח ממנו. הספר מסופר בגוף ראשון, מפי הגמד עצמו דמות שחיה בחצר נסיך מתקופת הרנסנס באיטליה. אבל אל תתבלבלו: זה אינו רומן היסטורי קלאסי. התקופה היא תפאורה בלבד. הגמד אינו סקרן, אינו מתפתח, ואינו מבקש גאולה. הוא שונא. הוא בז לאהבה, לאמנות, לרחמים, לאמונה. והוא מתאר את כל זה בקול קר, מדויק, כמעט יבש.
דווקא הפשטות הלשונית היא מה שהופך את הקריאה למטרידה. אין התפרצויות רגשיות, אין נאומים. יש תיאור צלול של רוע שאינו מתנצל על קיומו. יש דמויות ברקע שידברו ברגש, שיעשו מחוות מרגשות, יקוו, יאהבו, יתפללו, יבקשו מחילה...הגמד יגחיך את כולם ואין לכם ברירה אלא להסכים איתו.
הספר לא “עומד במקום פילוסופי”. יש בו תככים, מלחמות, בגידות, ניסויים, רצח. אבל העלילה אינה שם כדי לבדר. היא נעה קדימה ככורח, לא כהרפתקה. כל אירוע מקלף עוד שכבה, לא של הגמד, אלא של העולם שסביבו, ושל הקוראים עצמם.
לאגרקויסט בונה מצב שבו הגמד אולי נראה חריג, אך בהדרגה מתברר עד כמה הוא משקף, מגזים ומחדד תכונות אנושיות מוכרות: אלימות, ציות עיוור, אידיאולוגיה נטולת חמלה. הוא לא מפלצת חיצונית – הוא תוצר.
סוף טוב? הצחקתם אותו...
אין כאן קתרזיס. אין סוף “נכון”. אין דמות שאפשר להיאחז בה כדי לומר: הנה, זה הצד הטוב. גם הדת, גם המדע, גם האמנות, כולם נבחנים ונמצאים פגיעים, לעיתים ציניים, לעיתים מסוכנים.
זה ספר שמסרב להציע תקווה זולה. ואם יש בו אמירה מוסרית, היא אינה נאמרת במפורש אלא היא נולדת מהחיכוך הלא נעים בין הטקסט לבין הקורא.
אז בואו נדגיש שוב (ואני לא אוהב להיות כזה ישיר בבלוג) למי זה מתאים?
לא למי שמחפש סיפור נעים.
לא למי שמבקש הזדהות או גיבור.
כן למי שמוכן לקרוא ספר שמביט ישירות באזורים החשוכים של התרבות, האדם, האנושות, בלי להסיט את המבט.
הגמד הוא ספר קטן שמטיל צל ארוך. כזה שנשאר איתך הרבה אחרי שסגרת אותו, לא כי הוא ריגש, אלא כי הוא סירב להרפות.
בהצלחה לאמיצים!
תגובות