מי בא ליריד? על "יריד במוסקבה" מאת חנוך ברטוב
- המילה האחרונה ספרים יד שניה
- לפני 4 ימים
- זמן קריאה 2 דקות
„יריד במוסקבה”: חנוך ברטוב כמסמך של רגע לפני הקץ.
יריד במוסקבה של חנוך ברטוב איננו רק ספר מסע או יומן ביקור; זהו מסמך ספרותי עיתונאי נדיר המתעד את ברית המועצות בשלהי קיומה: סתיו 1987, רגע היסטורי שבו הכול כבר נסדק, אך כמעט איש עדיין לא האמין שהמערכת עומדת לקרוס.
ברטוב מגיע למוסקבה כחלק ממשלחת סופרים, בעיצומה של תקופת הפרסטרויקה והגלסנוסט של גורבצ’וב. על פני השטח שוררת תחושת פתיחות זהירה: מותר לדבר קצת יותר, לשאול שאלות, לבקר את העבר. אך מתחת לפני השטח, כפי שהספר מיטיב ללכוד, הכול עדיין כבד, מאובן, רווי פחדים והרגלים של משטר טוטליטרי שלא יודע איך להיעלם.
אחד מחוזקותיו של הספר הוא המבט הכפול של ברטוב: גם סופר עברי, איש תרבות מערבי/יהודי, וגם בן דור שזוכר היטב את המיתוס הסובייטי כפי שנצרב בשמאל הישראלי של שנות החמישים והשישים. הוא פוגש סופרים, פקידים, אזרחים פשוטים ומגלה פער כמעט טראגי בין הרטוריקה האידאולוגית לבין חיי היומיום האפורים: מחסור, בירוקרטיה אינסופית, ציניות שקטה, תחושת קיפאון מוסרי.
הכותרת „יריד במוסקבה” אינה מקרית. מוסקבה של ברטוב מוצגת כמעין יריד מוזר: תצוגה של דוכנים רעיוניים, סיסמאות מתקלפות, סמלים ריקים מתוכן. הכול מוצג לראווה, אבל האמונה כבר איננה שם. זהו יריד של אימפריה עייפה, שממשיכה להעמיד פנים שהכול כרגיל.
ממרחק הזמן, הקריאה בספר מקבלת עומק נוסף. בספטמבר 1987 איש עדיין לא דיבר ברצינות על פירוק ברית המועצות; חומת ברלין עוד עמדה על תילה, והקומוניזם נראה אולי פצוע אך לא גוסס. דווקא משום כך הספר מרתק: הוא לוכד את הרגע שבו הסדקים כבר ברורים למי שמוכן להסתכל, אך התמונה הגדולה עדיין נסתרת.
מעבר לערכו ההיסטורי, יריד במוסקבה הוא גם ספר על אשליות: אשליית הכוח הסובייטי, אשליית האחווה הבינלאומית, ואולי גם אשליות אישיות של אינטלקטואלים מערביים שנאחזו זמן רב מדי בחלום הקומוניסטי. ברטוב אינו כותב בזעם, אלא בעצב מפוכח, לעיתים באירוניה דקה ודווקא הטון הזה הופך את הספר לאמין ומשכנע.
למי שמתעניין בברית המועצות רגע לפני נפילתה, ביחסי תרבות ואידאולוגיה, או פשוט בכתיבה מסאית חכמה ורגישה יריד במוסקבה הוא ספר קטן אך משמעותי, שמזכיר עד כמה ההיסטוריה הגדולה מתרחשת לעיתים בשקט, בלי דרמה, רגע לפני שאיש שם לב.







תגובות