חושבים על צימר? קפקא מציע לכם טירה שלמה!
- המילה האחרונה ספרים יד שניה
- 25 במרץ
- זמן קריאה 2 דקות
הטירה - בין שלג, ביורוקרטיה ואינסוף המתנה
אם יש ספר שטוב להיתקע עליו - הטירה של פרנץ קפקא הוא הספר בשביל זה. אין כאן עלילה שמתקדמת, אלא מצב קיומי שמתהדק.
הרומן, שנכתב בשנותיו האחרונות של קפקא ונותר בלתי גמור, מציג את ק', מודד קרקעות שמגיע לכפר הנשלט בידי טירה מסתורית ומנסה, לשווא, לקבל הכרה, אישור, או אפילו הסבר פשוט לנוכחותו. ככל שהוא מתאמץ יותר, כך העולם סביבו הופך אטום יותר, מסורבל יותר, ובעיקר חסר פשר אך בעל היגיון פנימי קשוח.
אבל עזבו את זה. העלילה כאן היא כמעט תירוץ. מה שבאמת קורה בהטירה הוא מפגש בין אדם לבין מערכת שאין לה פנים - ביורוקרטיה מופשטת, כמעט אלוהית, שלא ניתן להגיע אליה, לא להבין אותה, ובוודאי לא לנצח אותה.
קפקא במיטבו: לא ייאוש, אלא מבנה
קל לטעות ולקרוא את הטירה כספר על ייאוש. אבל קריאה מדויקת יותר תראה שמדובר דווקא במבנה: עולם שבו כל ניסיון לפעול נתקל בעיכוב, כל בקשה מתפצלת למסלול חדש של פקידים, שליחים והיררכיות חסרות סוף.
זה לא כאוס - זה סדר אכזרי.
ק' לא נלחם באי סדר, אלא בעודף סדר. מערכת שכל פרט בה פועל "נכון", אבל התוצאה הכוללת היא חוסר תכלית מוחלט. במובן הזה, הטירה היא אולי אחד הטקסטים החזקים ביותר שנכתבו על חוויית האדם המודרני: תחושת ניתוק בתוך מנגנון מתפקד.
התרגום של נילי מירסקי - מלאכת מחשבת אחרונה
התרגום של נילי מירסקי, שיצא בהוצאת אחוזת בית, הוא לא רק תרגום - הוא סיכום קריירה. מירסקי, כלת פרס ישראל לתרגום ואחת הדמויות המרכזיות בתרבות התרגום בישראל, הייתה ידועה בעיקר בזכות עבודתה עם הספרות הרוסית (דוסטויבסקי, טולסטוי), אך שלטה גם בגרמנית ובשפות נוספות. היא הייתה דוקטור לספרות והשפיעה עמוקות על האופן שבו עברית קולטת קלאסיקות אירופיות. זהו תרגומה האחרון ולא במקרה גם אחד המורכבים ביותר. מירסקי, בדיוק כמו קפקא עצמו לא הספיקה להשלים אותו; את שני הפרקים האחרונים השלים המתרגם רן הכהן, מתוך ניסיון לשמור על הקול שכבר נבנה.
זה ספר שלא נגמר - וטוב שכך
אחת העובדות הידועות על הטירה היא שהוא נקטע באמצע משפט. קפקא לא סיים אותו, והוא פורסם לאחר מותו על ידי מקס ברוד. אבל במקרה הזה, ה"חוסר" הוא לא פגם - הוא המהות' כי בעצם איך אפשר לסיים סיפור על מערכת שאין לה סוף? איך אפשר לתת פתרון בעולם שבו עצם החיפוש הוא המלכודת?
למי זה מתאים (ולמי לא)
זה לא ספר "נעים". הוא איטי, מתסכל, לפעמים אפילו מצחיק באופן יבש ואכזרי. אבל אם אתם מחפשים ספר עם עומק פילוסופי אמיתי, חוויית קריאה שמערערת, לא רק מספרת, טקסט שנשאר איתך הרבה אחרי, אז הטירה, במיוחד בתרגום של מירסקי הוא לא עוד קלאסיקה. הוא מבחן.
תגובות