כשספר ישן מהעבר פותח חלון לעתיד שכבר לא קיים...על נדז'דה קונסטנטינובה קרופסקיה: זיכרונות, רעיונות, ולמה לקרוא אותה היום בלי לפחד.
- המילה האחרונה ספרים יד שניה
- 27 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 2 דקות
יש משהו מהפנט בפתיחה של ספר ישן. לא רק הריח והדפים המצהיבים, אלא התחושה שאתה מציץ לתוך חדר שקפא בזמן, נוגע במחשבות של מישהי שחיה בעולם אחר לגמרי.
לפני כמה ימים הגיע לידי ספרה של נדז'דה קונסטנטינובה קרופסקיה, “כתבים פדגוגיים”. ספר קטן, צנוע, כמעט אלמוני. כריכה חומה, דפים מצהיבים, שום דבר שצועק מהמדף. אבל מהר מאוד הבנתי שהספר הזה רחוק מלהיות סתם עוד ספר מצהיב.
זהו ספר זיכרונות. רסיסי חיים. תיעוד אישי של תהליך התבגרות אינטלקטואלי ואידיאולוגי ולאחר מכן גם מספר הרצאות על חינוך, מפי אישה שחיה בתקופה רועשת, ומהדרך שלה נגזרו רעיונות שיניעו מאוחר יותר אימפריה שלמה.
וכאן מגיע רגע הגילוי: קרופסקיה הייתה אשתו של לנין.
כן, אני יודע... “אשתו של…”... אבל במקרה הזה, המידע הזה משנה את נקודת המבט. פתאום הטקסט נטען בשכבה נוספת. זה כבר לא רק “מה היא חשבה”, אלא לצד מי היא חשבה, באיזה עולם, על רקע אילו מאבקים, אילו חדרים ואילו שיחות יצרו את צורת המחשבה שלה.
קרופסקיה לא כותבת מגדולתה, אלא מחוויותיה. מתוך שיעורי החיים שלה, מהאנשים שפגשה, מהסדנאות, מהכיתות, ומההתבוננות היומיומית בעוני, ברעב, באנשים שלא זכו אפילו לתנאים בסיסיים. אלה הרגעים שעמדו בבסיס האמונה שמלווה אותה לכל אורך הספר:
חינוך הוא לא רק מערכת אלא הוא מכשיר לעיצוב אדם, ובאמצעותו לעיצוב חברה.
אפשר להתווכח על הגישה. אפשר להתחלחל מהאידיאולוגיות שנבנו עליה. אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנה: הכנות. היא אמרה בגלוי את מה שמערכות חינוך מודרניות לפעמים מסתירות מאחורי שפה נקייה יותר: בית ספר מעצב אדם.
וכאן, מנקודת הזמן שלנו, דווקא יש בזה משהו משחרר.
ברית המועצות כבר לא קיימת. האידיאולוגיה השלטונית קרסה לפני שנות דור. הסכנות האידיאולוגיות אינן מאיימות דרך הדפים. מה שנשאר הוא האפשרות להביט פנימה, להבין איך התגבשה תפיסת חינוך שעוד היתה בגדר חזון לא ממומש.
ובזמן הקריאה עלתה באופן מובהק השאלה המאוד רלוונטית:
איזה אדם אנחנו מנסים לעצב היום במערכת החינוך הישראלית?
איזו זהות? אילו ערכים? מי אנחנו רוצים שייצא מבין כתלי בית הספר?
לא מתוך פחד, ולא מתוך השוואות לא נכונות, אלא מתוך סקרנות אמיתית כלפי הרעיון הגדול שנמצא בבסיס כל מערכת חינוך בעולם.
הספר הישן הזה לא יהפוך אף אחד לקומוניסט. אני לא חושב שאפילו שזו היתה כוונתה. אתם יכולים לקרוא בנחת, בלי פחד.
אבל הוא כן מציע הצצה נדירה לעולמה של אישה שהאמינה בכל כולה שחינוך הוא מהפכה, בין אם גדולה או קטנה, שמתחילה בדיוק במקום שבו מורה ותלמיד נפגשים.
הוספתי כאן קטע קריאה...מעניין.
צפייה מהנה!
ספרים פדגוגיים נוספים...
גלישה וקריאה מהנה!
תגובות