מי מהמר על מניה שוחט? על "רולטה רוסית" מאת רות בקי
- המילה האחרונה ספרים יד שניה
- 6 בינו׳
- זמן קריאה 2 דקות
„רולטה רוסית: קורות מניה שוחט“ מאת רות בקי הוא רומן פסיכולוגי חברתי חד ולא מתפשר, כזה שמסרב להציע לקורא נחמה או נקודת יציאה נקייה. זהו ספר שמתעקש להישאר באזורי אי הנוחות של החיים, שם החלטות יומיומיות מקבלות משקל קיומי, ושם הבחירה לשתוק או לפעול עלולה להפוך לגורלית.
ה״רולטה הרוסית״ שבשם הספר איננה מעשה קיצוני בודד אלא מטאפורה מתמשכת לחיים עצמם: תנועה מתמדת בתוך מציאות של איום, כוח וחוסר ודאות. מניה שוחט, גיבורת הספר, נעה בתוך מרחב שבו האלימות אינה תמיד גלויה, אך נוכחת בכל רובד, במערכות יחסים, במבנים חברתיים ובאופן שבו החברה בוחרת לראות או לא לראות את מי שנשחק בתוכה. רות בקי אינה מבקשת לעצב דמות סימפטית או גואלת; מניה אינה “גיבורה” במובן המקובל, אלא דמות אנושית מורכבת, לעיתים מרתיעה, שמחירה של הישרדותה נוכח תמיד.
הכתיבה של בקי חדה, מאופקת ומדויקת. המשפטים קצרים, לעיתים כמעט תיעודיים, והאיפוק הרגשי אינו מחליש את הספר אלא מגביר את עוצמתו. אין כאן דרמה מוחצנת או פיתוי רגשי זול; הכאב והאלימות מחלחלים לאט, דרך פרטים קטנים ושתיקות ארוכות. זהו ספר שלא צועק את זעקתו, אלא לוחש אותה ודווקא הלחישה הזו נותרת זמן רב לאחר סיום הקריאה.
במרכז הספר עומדת שאלת השתיקה: מתי היא מגינה ומתי היא משתפת פעולה. האלימות המתוארת אינה רק פיזית, אלא גם נפשית, חברתית ותרבותית, כזו שמתקיימת בתוך מערכות כוח מוכרות. בהקשר זה, „רולטה רוסית: קורות מניה שוחט“ הוא ספר ישראלי מאוד, לא במובן הפולקלוריסטי אלא במנטליות שהוא משקף, חברה שמקדשת הישרדות, כוח והתנהלות שקטה, גם במחיר שחיקה אישית עמוקה.
למרות השורשיות המקומית, הספר מצליח לגעת בשאלות אוניברסליות של אחריות, אשמה ושליטה. עד כמה יש לנו חופש בחירה בתוך מציאות שכבר הונחה לפנינו, והאם אפשר באמת לצאת ממשחק שהתחיל הרבה לפנינו. הספר אינו מציע תשובות ברורות, ואינו מעניק לקורא תחושת סגירה; הוא בוחר להשאיר את השאלות פתוחות, תלויות באוויר, כמו כדור שממתין בתוף האקדח.
תגובות