רוברט גרייבס מתפכח מהמלחמה – 'שלום ולא להתראות'"

הרומן “שלום ולא להתראות” (Goodbye to All That) של רוברט גרייבס יצא לאור לראשונה בשנת 1929 והוא אחד מספרי הזיכרונות הבולטים ביותר על מלחמת העולם הראשונה.

זהו לא בדיוק רומן אלא אוטוביוגרפיה ספרותית, שנכתבה בחדות לשון, בכנות ולעיתים גם בציניות.

גרייבס מתאר את ילדותו, את נעוריו בבית הספר האנגלי הקשוח, ואת חוויותיו כלוחם בחזית המערבית. החלק המרכזי עוסק במלחמת העולם הראשונה – החיים בחפירות, הקרבות, הפציעות, היחסים עם חיילים אחרים, והאווירה הכללית של ייאוש וחוסר תוחלת.

גרייבס כתב בשפה ישירה, ללא ניסיון לייפות או להאדיר. הספר נתפס ככתב אישום חריף נגד המלחמה, אך גם כהתבוננות אישית על אובדן תמימות.

“שלום ולא להתראות” נחשב עד היום לאחת מן העדויות הספרותיות החשובות ביותר על מלחמת העולם הראשונה, ונמצא בשורה אחת עם ספריהם של סיגפריד ששון ואריך מריה רמרק (במערב אין כל חדש).

מעבר לחוויות מהמלחמה, גרייבס מבקר גם את החברה הבריטית של ראשית המאה ה-20 – מערכת החינוך הנוקשה, הפוליטיקה, והפער בין אידיאלים למציאות.

חסידי ספרות קלאסית בוודאי יעלו בזכרונם את הספרים "אני, קלאודיוס" (1934) ו־"קלאודיוס האל" (1935) שהם אכן היצירות שהפכו את רוברט גרייבס לשם עולמי בזכות הפרוזה ההיסטורית – הרומנים שבהם נתן קול לאימפרטור הרומי קלאודיוס, ונעשו קלאסיקות בזכות השילוב בין מחקר היסטורי לפרוזה מרתקת.

אבל – “שלום ולא להתראות” (Goodbye to All That, 1929) הוא ספרו האוטוביוגרפי המוקדם והחשוב, וזהו הטקסט שמיצב אותו כאחד מהקולות המרכזיים של “דור החפירות” במלחמת העולם הראשונה.

ההבדל המעניין הוא שגרייבס מוכר לקהל הרחב בזכות קלאודיוס, אבל בקרב היסטוריונים של המלחמה והספרות האנגלית – Goodbye to All That נחשב עדות ספרותית מכוננת.

צירפנו כאן את קטע הפתיחה מהספר. צפיה מהנה!

רוברט גרייבס - שלום ולא להתראות

לקנייה

לעוד ספרים