על קו התפר שבין מסות לסיפורים קצרים, מציע ספרו של גדי טאוב, נגד בדידות - רשמים, סידרה מפתיעה של דיוקנאות ורשמים:
מועדון סקס בברלין והחבורה הפרועה שמפעילה אותו; מניפסט הניו-אייג' רב-המכר, באדולינה; חשפנית חד-הורית שגרה עם אחותה בדירת חדר ביפו; עברית סטרילית חדשה שאקדמאים הבזים לישראליות הפכו לשפתם; שיחות עם סופרות שכתבו זיכרונות על גילוי עריות; מבט על סיפור על אהבה וחושך של עמוס עוז; ומפיקה ישראלית צעירה של להקת טראנס בינלאומית שחורשת את הכפר הגלובלי.
מבעד לכל אלה נשקף עולם שהוא במידה הולכת וגוברת אינדיווידואליסטי. ומתוך כך עולות שאלות על המקומות שבהם נפרמים הקשרים בין יחיד, זולת ורבים. בעברית עזה ובהירה, ובאמפטיה גלויה ואמיצה לדמויותיו, החריגות ברובן, מעורר הספר מחשבות טורדות מנוחה, ומגשש אחר אופק שמעבר לאינדיווידואליזם החדש. הכרך השני של חיבור זה - נגד בדידות - מחשבות - מבקש להוסיף נקודות מבט כלליות וסדורות יותר על הרשמים שכאן.
גדי טאוב מלמד בחוג לתקשורת ובבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. הוא כתב ספרי עיון ופרוזה וספרים לילדים ובני נוער. בין ספריו: הרומן רב-המכר 'אלנבי' (ידיעות ספרים), 'המרד השפוף: על תרבות צעירה בישראל' (הקיבוץ המאוחד), 'מה היה קורה אם היינו שוכחים את דוב' (הקיבוץ המאוחד), 'המתנחלים' (ידיעות ספרים), 'המכשפה מרחוב מלצ'ט 3' (כתר) ו'דברים שאני לא מגלה' (כתר).
