אִיזָדוֹרָה מוּן הִיא מְיוּחֶדֶת, כִּי הִיא שׁוֹנָה. אִמָּא שֶׁלָּהּ פֵיָה וְאַבָּא שֶׁלָּהּ עַרְפָּד, וְהִיא קְצָת מִזֶּה וּקְצָת מִזֶּה. אִיזָדוֹרָה זוֹכָה בְּנוֹפֶשׁ מִשְׁפַּחְתִּי מַדְהִים – לְעַצְמָהּ וּלְכָל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהּ – וְהִיא מְצַפָּה בְּעִקָּר לְהַרְבֵּה שֶׁמֶשׁ, חוֹל זָהוֹב וְיָם! אֲבָל מִתְבָּרֵר שֶׁמְּחַכָּה לָהּ הַרְבֵּה עֲבוֹדָה אַחֲרֵי שֶׁהִיא וַחֲבֶרְתָּהּ בַּת־הַיָּם, מָרִינָה, מְגַלּוֹת צָב־תִּינוֹק שֶׁנִּמְצָא בִּמְצוּקָה. הַאִם תַּצְלִיחַ אִיזָדוֹרָה לַעֲזוֹר לַצָּב הַתִּינוֹק לְהַגִּיעַ אֶל חוֹף מִבְטָחִים?