השנה היא 1985. טליה ומנדי, שתי נערות פרברים ישראליות בנות חמש-עשרה, עומדות על סף מהפך ואינן מעלות בדעתן עד כמה מרעיש הוא יהיה.
במסלול המוביל אל תל אביב הגדולה והתוססת הן מוצאות ומאבדות את עצמן יותר מפעם אחת. נשיוּת ומיניוּת מתגלות בפניהן ברוב עוצמה, והן נסחפות לאהבה, לחברויות ולהתנסויות ראשונות – ומתוודעות לכמה סודות משפחתיים, מטרידים ומלהיבים כאחד.
בחברת נערות מתאר באופן אמיץ ומלא אמפתיה את ההתבגרות הנשית. ככה, כמות שהיא, לא פוטוגנית ויפהפייה. בהומור כובש, בישירוּת בוטה, ביד אמונה ותוך דיוק רגשי, מציירת מרב אריה מציאות ישראלית מתוקה-מרירה של חדרי נוער עם דלת סגורה, של חופשות קיץ חולמניות, של נשים קטנות על סף עצמאות. הן נאבקות למצוא את מקומן בחברה הבורגנית הישראלית שאינה חסה עליהן, ולומדות דבר או שניים על המרחב הצר של דימויי הנשיות המקובלים בחברה הזאת.
עולם הרגש עתיר שמחת החיים של זוג הגיבורות יהדהד בלבה של כל קוראת ששרדה את גיל הנעורים. כל נערה שתהיה אישה, כל אישה שהיתה נערה וכל מי שמכיר או רוצה להכיר נשים ונערות – ימצא בספר זה בן-לוויה נאמן.
