כל ילד היה רוצה להיות רואה ואינו נראה, ולראות הכל, לשמוע הכל ולעשות כל מה שיתחשק לו, בלי שיראוהו ובלי שידעו שהוא נמצא במקום. גיבורנו דנידין זכה להיות ילד-פלא כזה. את יכלתו המופלאה לראות ולא להיראות הוא מנצל לא למתיחות אלא למעשים הגונים וישרים, לטובת ארצו ועמו, ולמען החלשים והמקופחים. אבל דינה, שנידבקה ממנו והפכה גם היא פתאום לרואה ואינה נראית, היא שובבה מאין כמוה, שכל רצונה הוא למתוח את האנשים שאינם רואים אותה ולעולל תעלולים שישגעו את מי שנמצא בקירבתה. מובן דינדין לא מסכים לכך, אבל איך יכול ילד רואה ואינו נראה כמוהו להשגיח על ילדה רואה ואינה נראית? הו, אל תשאלו בכמה הסתבכויות הם מסתבכים! וההרפתקאות המוזרות שלהם יעצרו את נשימתכם, ויצחיקו אתכם עד להתפקע!