לפנינו רומן בדיוני על מעשים שהיו, מעשים גדולים ועלומים; סיפורם של המרגלים הראשונים של מדינת ישראל.חבורה מן המחלקה הערבית של הפלמ``ח שהגיעה לביירות עם גלי הפליטים הערבים הבורחים מחיפה בתש``ח. מעט על מעשיהם: הרבה על הרגשותיהם ומחשבותיהם. בחורים שהתחילו להרגיש כישראלים, לאחר שהשתחררו מן הגלותיות הערבית-המזרחית שהביאו מארצות מוצאם. עתה הם נתבעים להיות יותר ערבים מערבים כדי להופיע כפליטים ולהקים תאי ריגול בביירות ובבירות ערביות אחרות. ``פרפרים שזה עתה בקעו מן הגולם, והם חייבים לשוב להיות תולעת``.מרגלים צעירים שהבדידות והשיעמום וחוסר המעש הכפוי מכרסמים בהם יותר מן הסכנה והפחד. מנותקים מהבית, מהחברים והחברות ומהמלחמה המשתוללת בארץ. חיים בזהות כפולה, צמאים למגע נערה. מפעלם סוד כמוס וקרבנם לא ידוע, ורק עתה הם יוצאים לאור ברומן של אמנון שמוש, פלמ``חניק אף הוא, מחברם של מישל עזרא ספרא ובניו, אחותי כלה, הכתר ותריסר ספרים אחרים.ארזים הוא תשלום חוב של כבוד שכולנו חבים להם - לאותם בחורים, היום בשנות הששים לחייהם, ולאלה שיצאו ולא שבו.