"יצירת המופת' היה הרומאן הראשון שעמו פרצה אנה אנקוויסט לתודעת הקוראים באירופה (1994). יוהאן סטנקאמר, צייר אמביציוזי ומצליח, מתכונן לפתיחת תערוכה של עבודותיו החדשות במוזיאון העירוני המכובד באמסטרדם, אשר מן - הסתם תביא לפריצה בינלאומית של הקריירה שלו. האם יגיע מאמריקה לפתיחה (כתקוות אמו של יוהאן) גם אביו, שאותו לא ראה יותר מארבעים שנה, מגיל ארבע (ואז לא הבין שאביו בורח עם זמרת אופרה ולעולם לא יחזור)? האם יוכל יוהאן למחוץ את אביו (הצייר לשעבר) בהצלחה שלו? שלושה ימים נמשך ההווה של הספר, ובהם אנו מתוודעים אל אחיו של יוהאן, אוסקר, איש נכה רגשית; אל אמו ואל מניפולציות ההפרד - ומשול שלה כלפי שני האחים ; אל אהובתו של יוהאן בהווה ; אל בניו ; אל אשתו - לשעבר אלן ; אל חברתה הטובה ליסה, פסיכואנליטיקנית שיודעת להקשיב. כל אלה אמורים. לחגוג בארוחה החגיגית לאחר הפתיחה, שמארגנת האם. אם זה אכן ספר על 'דון ג'ובאני' מודרני, כפי שהציגו אותו בהולנד, הרי שהוא ספר שמושך דווקא הצידה ואחורה, אל סביבתו האנושית של ה'דון ז'ואן', ואל העבר שלו. שורת אנשים בספר הזה נאבקים בלי הצלחה על החירות שלהם להיות הם - עצמם אוטונומיים, כי כולם מוצאים את עצמם תלויים במישהו אחר, מישהו נוטש או נעדר או מת. הבדידות המאושרת והעצמאות קורסות מול הצורך של הדמויות למלא את החבית הריקה שלהן באנשים שיצאו - ולא - יצאו מחייהן. לא רק חייו של יוהאן עצמו הם פלגיאט של מישהו אחר. 'הסוד', הרומאן השני של אנקוויסט (הראשון בעברית, ב2003 - ), היה רב - מכר בארץ, וכבש את לב הקוראים באיפוק ובהימנעויות שבו. לאורו, דומה ש'יצירת המופת' יפתיע. זה רומאן ראשון, העולה מהרבה בחינות על זה שבא - אחריו. אחרי 55 עמודים ראשונים 'אנקוויסטיים', של כתיבה טובה ומיומנת, פורצת אנקוויסט לפתע לפסגות מטלטלות, בלתי - צפויות לקוראי 'הסוד'. הטקסט שזיר מונולוגים פנימיים, שכותבת בשביל דמויותיה סופרת בעלת כישרון קומי נדיר, אשר בד - בבד יש בהם הסתכלות - בפרטים של משוררת, עם עומקים מצמררים של אנושיות ושל אמפטיה, שלמולם רק לב - אבן לא יזיל דמעה. מפלא כתיבה אל פלא כתיבה מתקדם הספר עד לברקים ולרעמים שבסיום. "לא לעתים קרובות רואים רומאן בכורה, שבלי שום מאמץ, מתחרה כך בעילית המבוססת"... "אנקוויסט יודעת כיצד לעורר מתח [...] היא כותבת שורת משפטים מסמרי שיער" - כתבו הביקורות בהולנד, בצדק רב. ובארץ כתבו 15 ביקורות על אנקוויסט (עם הופעת 'הסוד') משפטים כגון: "את התענוג הצרוף שכרוך בגילוי של סופר אהוב, אחד שהולך ללוות אותך מכאן והלאה, קשה לפרק למלים"... "התקפים עזים של חשק לרוץ ולרכוש את הספר לאהוביך פוקדים אותך עוד בטרם סיימת אותו"... "'הסוד' הוא הספר הכי טוב שקראתי זה זמן רב"... "לאנקוויסט יש כל מה שזקוק לו סופר גדול - חוש תזמון מדהים, חמלה אינסופית כלפי הדמויות שלה, רגישות אנושיות"... "כשקראתי את הספר ידעתי רק דבר אחד: שאני לא רוצה להפסיק לקרוא בו. כשסיימתי, י