פרנק מק'קורט הצעיר, שאת ראשית קורותיו קראנו בספרו הקודם, האפר של אנג'לה, יורד מן האונייה בניו - יורק עם שיניים מקולקלות ועיניים דלוקות, וחולם לכבוש את אמריקה. אך עד מהרה הוא לומד שהחלום די קשה לביצוע: דרכם של מהגרים חסרי השכלה ופרוטה אל החלום האמריקני ארוכה ומפותלת, ולא תמיד הם מגיעים אל הסוף הרצוי.
פרנק יודע שתמיד יהיו כאלה שיזכירו לו מאין הוא בא. המציאות שהוא נקלע לתוכה קשה: עבודה מפרכת בשכר זעום בפריקה וטעינה של סחורות בנמל, מגורים בקצה מסדרון מאחורי מחיצה רעועה, ובדידות איומה. אך למרות הכל, פרנק מצליח לראות את החצי המלא של הכוס: פאי לימון שכמותו לא טעם מעולם, המבורגרים ענקיים והאפשרות לקרוא ספרים ללא הגבלה בספרייה הציבורית. כדי לצאת ממעגל הייאוש שבו הוא שרוי מתגייס פרנק לצבא. הוא נשלח לגרמניה ומשרת כמאלף כלבים ולאחר מכן כפקיד אפסנאות. השירות הצבאי הופך אותו רק למעט יותר "אמריקני", אך בעיקר הוא מאפשר לו לרכוש השכלה, הדרך היחידה, כך מבין פרנק, לצאת מהמעגל חסר התקווה שבו הוא נע עד כה. בקולג' הוא מתאהב בנערה אמריקנית ארוכת רגליים ובלונדינית, אך נישואיהם עולים על שרטון משום שכמו שהוא מסביר בכאב ובאירוניה: לנערים קתוליים ממשכנות עוני אין הרבה במשותף עם נערות מניו אינגלנד שווילונות תחרה מתנופפים בחלונותיהן, והן עוטות על ידיהן כפפות לבנות וארוכות. רק כאשר הוא מתחיל ללמד - ולאחר מכן לכתוב - מוצא פרנק את מקומו בעולם.
פרנק מק'קורט נולד בשנת 1931 בברוקלין שבניו יורק לזוג מהגרים איריים. הוא גדל בלימריק שבאירלנד, ושב לארה"ב בשנת 1949. הוא מתגורר עם אשתו אלן בעיר ניו יורק ובקונטיקט.