להוציא אחד, כולם היו לבנים. ולהוציא חמש, כולם היו גברים. אחדים היו מבריקים, על גבול הגאונות, אחרים היו גאונים על גבול הטירוף. כולם כברהספיקו לעשות משהו בחייהם: לנגן רסיטל לצקלו בקרנגי הול, לשחק כדורסל מקצועי, להיות כומר, להשלים לימודים ואף לעסוק במקצוע אחר. עכשיו התכנסו כולם, תלמידי רפואה שנה ראשונה מפוחדים עד מוות, באולם די של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, כדי לשמוע נאום ברכה מפי הדקן קורטני הולמס. היה זה בוקר בהיר של ספטמבר 1958. לקהל המאזינים הנרגש היה גורם משותף אחד: כולם רצו להיות רופאים, למצוא תרופה לשיתוק-ילדים, ללוקמיה, לסוכרת, לקרצינומה הקטלנית... כולם שאפו להתמודד עם הכאב והסבל שגורמות המחלות והיו מוכנים לשלם את המחיר הכבד שגובה קריירה של רופא. גם ברכי ליוויבגסטון ולורה קסטליאנו היו שם. אבל ברבי פגש את לורה, הבת של השכנים, שנים רבות קודם לכן. ברבי היה הילד הראשון שראה את לורה עירומה, כששיחקו ברופא וחולה ב``חדר הקבלה``, מתחת לעץ האלון בחצר של משפחת ליווינגסטון. רופאים - רומן סוחף ומרתק, שאין בו רגע דל ואף לא שורה אחת משעממת. סיפור חברותם ואהבתם של לורה וברבי שזור בסיפור חייהם של חבריהם, תלמידי הרפואה. עשרות דמויות, שטף של אירועים, שאלות קרדינליות של מדע הרפואה: ניסויים בבעלי-חיים, המתת-חסד של חולים חשוכי מרפא, מהימנותה של האבחנה הפסיכולוגית... וברקע אמריקה של שנות השישים, גזענות, משבר הטילים בקובה, רצח קנדי, מלחמת וייטנאם, ילדי הפרחים... אריך סגל, הסופר האמריקני, קנה את פרסומו בן לילה ברב המכר שלו סיפור אהבה, והוכתר על ידי המבקרים ``הסופר החשוב הראשון של שנות השבעים``. סגל הוא בוגר הרווארד ומשמש פרופסור לספרות באוניברסיטת ייל. הוא מחברם של כמה ספרי מחקר ועיון בתחום הספרות הקלאסית העתיקה וכתב גם תסריטים לקולנוע, ביניהם את התסריט לצוללת צהובה של הבייטלס. רופאים, שגם היה לסרט מצליח, ``הוא הטוב שברומנים שכתב סגל עד כה``. (פבלישרס ויקלי).