המספרת ברומן `תספורת` לבוהומיל הראבאל היא אשה נשואה, יפה, מושכת, בעלת שיער זהוב שופע, שאינה מוכנה להסתפק בכך. היא פראית, כמהה להפתעות, נמשכת לסכנות, אוהבת לשתות בירה, אוכלת בתאוותנות שאינה הולמת את מה שמוגדר בעיר צ`כית קטנה בשנות העשרים ``אשה הגונה``. תמיד, כמו בטיפוס על ארובת מבשלת הבירה, שאותה מנהל בעלה, השקול והמהוגן, פרנצין, האוהב אותה אהבה ארוטית חסרת אונים, היא מגיעה לקצה גבול המותר, ואף מעבר לו, ומקדימה את זמנה: בחצאית קצרה, בתספורת נערית. הראבאל בחר כמוטו ל`תספורת` בדברי פלובר ``מאדאם בובארי זאת אני`` לא רק מתוך הזדהות מלאה עם אפיה המרדני של גיבורתו, שאינה מוכנה להשלים עם מגבלות החברה הבורגנית ואוהבת, כמוהו, להכעיס אותה, אלא גם משום שמדובר בדמות אמו, `תספורת` כתוב מתוך אהבה לאם, לחיים, לבירה, באותה מזיגה מופלאה ייחודית להראבאל בה משמשים בערבוביה פיוט של חיי היומיום עם תאוות חיים וחיוך סלחני ומבין, גם לשגעונותיו של פפין, אחיו של פרנצין, שבא לביקור של שבועיים ונשאר לכל החיים. את המשך גורלותיהם של מרישקה, פרנצין ופפין תיאר הראבאל ברומן `העיירה שבה נעצר הזמן`, שיצא לאור בתרגום עברי בשנת 1994 אף הוא בהוצאת `גוונים` ובתרגומה של רות בונדי, בכרך אחד עם הרומן `בדידות רועשת מדי`. בוהומיל הראבאל (1991-1914) גדול הסופרים הצ`כים בעשורים האחרונים, מוכר לקהל הישראלי לא רק מספריו בתרגום לעברית י`שרתתי את מלך אנגליה`; `רכבות תחת שמירה צמודה`) אלא גם מסרטים שעובדו לפיהם וזכו להצלחה רבה בישראל כמו `רכבות שמורות היטב` ו`עפרונים על חוט`. הר-תבאל, דוקטור למשפטים לפי השכלתו, נולד כבן למנהל מבשלת בירה בעיר נימבורק, אך חי מרבית חייו בפראג, מלך מסבאותיה, ועסק, כמו גיבוריו, במלאכות שונות. הוא מת, כיאה לו, בנפילה מחלון בשעה שהאכיל יונים.