בבוקר של שמש באמצע חודש פברואר, תלי נכנסת לחנות ספרים ובוחרת באקראי ספר חדש, "ימים לבנים", מאת סופר אמריקני צעיר. געגועיו של הסופר, מייקל ג'י, לאהובת נעוריו, אנדריאה, נראים לתלי מוכרים באופן חשוד. ככל שהיא מתקדמת בקריאה צצים ועולים הספקות, התקוות והזיכרונות: יכולים להיות שמתי חזר? תלי היא אישה צעירה ומצליחה, נשואה באושר ובעלת משרה נחשקת במכון לחקר הפרעות בשינה. תלי כל כך נשואה ומצליחה ובוגרת שאפשר היה לחשוב שהיא כבר מזמן לא זוכרת את מתי. מתי הוא סיפור מן העבר. אהבת ילדות. אז למה היא לא מצליחה לשכוח אותו? מתי היה החבר הכי טוב בעולם, הנפש התאומה של תלי, במשך שלוש שנים, עד שיום אחד נעלם מן השכונה שגדלו בה יחד מבלי להותיר סימן. מתי הוא חלק מהעבר. "אהבות של אתמול" מספר על שישה שבועות שבהם ההווה והעבר מאיימים להתנגש. בשפה ציורית, שנונה ומלאת תום כאחד, מספרת גילית חומסקי, על החיפוש אחר נפש תאומה ועל הרצון להנציח רגעים שבהם הנשמה נחשפת. האם החיפוש החיצוני והחיפוש הפנימי מובילים בהכרח לאותו המקום? סיפורם של תלי, מתי ושאר הדמויות בספר הוא סיפור על חלומות, על מציאות ובעיקר על מה שביניהם.