עבור צופי קולנוע רבים סרטיו של קוונטין טרנטינו, במיוחד ספרות זולה (1994), מגדירים את הקולנוע האמריקאי של שנות ה90 - . הסרטים הנוקשים והאלימים, הקצביים עם ההומור המקברי, הגדושים בהתייחסויות לתרבות הפופולרית והקשובים לתרבות הרחוב - כולם מהווים ביטוי לפוסטמודרניזם "שיקי" של שנות ה90 - . "ספרות זולה", סרטו השני של טרנטינו כבמאי לאחר "כלבי אשמורת", הפך תוך זמן קצר לאחר צאתו לאקרנים לקלאסיקה מודרנית ולמושא הערצה פולחני פנומנלי, שנדון בלהט בצ'טים ובאתרי מעריצים באינטרנט. לטוב או לרע היה הסרט למקור השראה דומיננטי בקרב יוצרי קולנוע צעירים בכל רחבי העולם. דיינה פולאן דן בסגנון ובטכניקה של "ספרות זולה": הוא חושף עד כמה רחבות ומעמיקות התייחסויותיו למורשת ולהיסטוריה הקולנועית - הוליוודית, כמו גם לתרבות ההמונים בכלל. המחבר מנתח את הישגיו הדרמטיים - נרטיביים הייחודיים של הסרט ואת המבנה המעגלי המפגיש בין מספר עלילות מצטלבות. בניגוד לדעות פסבדו - אינטלקטואליות, שנטו לבקר את האלימות המוגזמת ואת גילויי ההערצה ל"קוליות", מדגים המחבר כיצד סולל הסרט דרכי דיון חדשות ומקוריות על אודות הקודים התרבותיים והחברתיים של ימינו. דיינה פולאן הוא פרופסור של התכנית ללימודים ביקורתיים בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת דרום - קליפורניה. בין הספרים שפרסם: "עוצמה ופרנויה: היסטוריה, נרטיב והקולנוע האמריקאי 1950 - 1940"; וכמו כן, ספר על הסרט "במקום בודד" בסדרת הקלאסיקות המודרניות בהוצאת "המכון הבריטי לקולנוע".