בחירתה של סופי מגולל סיפור מרתק ומדהים בנפתוליו ובמשמעויותיו ביצירה ספרותית נועזת העוסקת בדרך מיוחדת-במינה, ובסגנון שופע ורב-עוצמה, באחד הנושאים הרגישים של תקופתנו.
בקיץ 1947 מגיע סטינגו, צעיר בן עשרים-ושתיים בן הדרום האמריקני, לברוקלין, שוכר חדר בבית-הדירות הוורוד של יטה צימרמן ומתיישב לכתוב את יצירת חייו. בקומה שמעליו מתגוררים סופי ונתן. יחסי ידידות סבוכים ומוזרים נקשרים בין הזוג ובינו: סופי, אישה פולניה קתולית שמספר כחול מקועקע על זרועה... נתן, אהובה, אינטלקטואל יהודי מבריק, בעל קסם רב ומרץ מטורף... והמסַפר, סטינגו, הצעיר הדרומי חסר-הניסיון והרעב למין, אשר נשבה מיד ליופיה של סופי.
אט-אט נעשה סטינגו מעורב בסיפור אהבתם המיוסרת של השניים, ההולכים ונדחפים אל עבר גורלם בתהליך בלתי-נמנע. סטינגו, הנאבק עם אהבתו הגוברת אך הנכזבת לסופי, נעשה ידידה המוודה ובאמצעותו חושפת סופי את סיפור עברה במחנה-הריכוז אושוויץ-בירקנאו, שבמרכזו עומד הסוד הנורא של בחירתה, ומגלה את חיי-האימה של מי ששרד מעולם תפלצתי.
דרך וידויה של סופי בוחן סטיירון את שאלת קיומם של הרע המוחלט, של האלימות וחוסר-האנושיות ושל האשמה, ובייחוד אשמתו של הקרבן בתפקידו כשותף בקביעת גורלו.
