היא נהגה למכור את נשיקותיה בעבור סוכריות קרמל, את שפתיה תמורת רצועות ארוכות של ליקוריץ ואת לטיפותיה תמורת מנדרינות ופירות מזוגגים... היא הגיעה לפינה הקטנה שלנו בגן העדן בחודש יוני של שנת 1975, ביום שישי ה13 - , יום שישי השחור. הדבר הראשון שאמרה לי מעבר לגדר האחורית, במבטא בלתי - ניתן - לשליטה בדיוק כמו שערותיה, הוא: אז מה לא היה בסדר עד עכשיו? ואני נשאתי את מבטי מעל אוסף העצמות, כלי המשחית ושיני הכלבים המתים שלי ועניתי: עדיין שום דבר, והיא אמרה: טעות, וחשפה שיניים חדות לבנות וזעירות, בניגוד גמור לשיני הכלבים המתים שלי הצהובות והארוכות. באותו לילה, כשהקיץ בירך אותנו בגשם זלעפות שהיה כסלעים ואבנים הנופלים עלינו מן השמים, וברק הרטיט והחיה את העננים הכבדים, ידעתי שצדקה. כאשר גבריאלה, הוריה וסבה המזדקן - אדם הנושא במוחו המתנוון והולך את סודות האי הים - תיכוני שלהם - עוברים לגור בשכנות לסאם בן הארבע - עשרה, הוא יודע כי חייו ישתנו לבלי הכר. אש ולהבה הוא סיפור מוזר ומסתורי המתרחש בתוך הקהילה הסיציליאנית בבריסביין, אוסטרליה, במהלך עשרים שנה, מ1975 - ועד 1995. זהו סיפור על אהבה, על שחיתות משטרתית ועל פני העיר המשתנים, ועל החיפוש הבלתי - נלאה אחרי אותו מקום על פני כדור הארץ שבסופו של דבר אפשר לראות בו בית. זהו סיפור חושני וכובש שבלבו מסתורין וכאב. ונרו ארמאנו נולד בבריסביין ולמד באוניברסיטת קווינסלנד, בבית - הספר הגבוה לרדיו ולטלוויזיה בסידני, באוניברסיטה הטכנולוגית של קווינסלנד ובבית - הספר לאמנויות טיש באוניברסיטת ניו - יורק. כבנם של מהגרים סיציליאנים נדד ועבד במקומות שונים בעולם. הוא התגורר בפריס ועבד במכון הבין - לאומי לאמנויות, והוא מוזמן תדיר להרצות על עבודתו בספרד ובגרמניה. קובץ סיפוריו הראשונים לקפוץ אל הירח זכה בשנת 1993 בפרס סטיל ראד, וספריו הצייד הבודד (1993), רומיאו של העולס התחתון (1994), חברתי היפהפייה (1995) וגשם משונה (1996) זכו לשבחי הביקורת. אחדים מספרים אלה תורגמו לשפות שונות ברחבי העולם והם מועמדים לעיבוד קולנועי.