קוראים לך בן שוורצמן.
אתה עומד עכשיו בחנות ספרים שעומדת להיסגר בעוד חמש דקות וקורא את כריכתו האחורית של הספר הזה.
אתה תוהה אם הכריכה האחורית מדברת עליך.
אז כן, היא מדברת עליך. ואליך.
אתה במצב רגיש, ידידי.
אם תעיף מבט ותסתכל מבעד לחלון הראווה של חנות הספרים, אל הרחוב, תראה שעומד שם מישהו.
מישהו שעקב אחריך בחצי השעה האחרונה, לפחות.
אין זמן להסברים.
זו בסך הכול כריכה אחורית, כמות הטקסט כאן
מוגבלת וחנות הספרים הזו נסגרת עוד מעט, כאמור.
קח את הספר הזה, קנה אותו, שים אותו בתיק שלך ולך מכאן ישר לביתך.
אל תסתכל לאחור, אבל קח בחשבון שמישהו כנראה עוקב אחריך.
חזור הביתה וקרא אותי.
זה יכול להיות עניין של חיים ומוות מבחינתך.