הספר "מעברי עד כנעני" מאת יעקב שביט הוא מחקר העוסק בהתפתחות האידיאולוגיה והאוטופיה של התחייה העברית, תוך התמקדות במעבר מציונות רדיקלית לגישה הכנענית. הספר בוחן את השורשים הרעיוניים של התנועה הכנענית, שהציעה זהות עברית חדשה המתנתקת מהזיקה היהודית המסורתית ומתבססת על זהות ארץ ישראלית מקומית.
הספר מנתח את התהליכים שהובילו להיווצרות התנועה הכנענית, תוך כדי שהוא בוחן את השפעתם על התרבות והחברה העברית בארץ ישראל. שביט מתחקה אחר מקורותיה הרעיוניים של התנועה הכנענית, המושפעים מתפיסות לאומיות מזרח תיכוניות ומניתוח מחדש של ההיסטוריה הקדומה של הארץ. הספר מציג את הדיאלקטיקה בין הרצון לזהות מקומית לבין הקשרים היהודיים המסורתיים, ובוחן את הניסיון ליצור תרבות עברית חדשה שאינה מבוססת על הגלותיות.
עיקרי הספר:
מעבר מציונות רדיקלית לכנעניות:
הספר מתאר את המעבר מגישה ציונית מודרנית לתפיסה כנענית, שמנסה לנתק את הקשר עם הגלות ולהדגיש את הזהות המקומית-ארץ ישראלית.
שורשים רעיוניים:
הספר בוחן את השפעתן של תפיסות לאומיות מזרח תיכוניות על התנועה הכנענית, וכן את הניתוח מחדש של ההיסטוריה הקדומה של הארץ.
התפתחות התנועה הכנענית:
הספר מציג את התהליכים שהובילו להיווצרות התנועה הכנענית ואת השפעתה על החברה והתרבות העברית.
ניסיון ליצירת זהות חדשה:
הספר בוחן את הניסיון ליצור זהות עברית חדשה המנותקת מהזיקה היהודית המסורתית ומבוססת על זהות ארץ ישראלית מקומית.
