דוד הלפרין, הדמות המרכזית במלאכים באים הוא איש מחשבים תל-אביבי, חי את חייו, גדושי המותרות, בלי שיהיה מעורב במציאות העכורה סביבו: שלטון חסר אונים, חוקי דת ולאום דרקוניים, אלימות משתוללת, ניכור וחשדנות.
שלוותו מתנפצת בערב אחד, שעה ששלושה אברכים מתנפלים עליו, טופלים עליו האשמות, עושים בו מעשים ומכים אותו מכות רצח. הוא מדחיק את הטראומה, אך זו מסרבת להעלם, ובסופו של דבר מציפה את כל הווייתו. הוא יוצא למסע נקם נגד מעניו, שהוא גם קרב המאסף של ציבור יהודי חילוני, שהפילוסופיה החברתית, שהיא תשתית קיומו, מצויה תחת מתקפה טוטלית.
מלאכים באים ראה אור לראשונה ב"הספריה" ב 1987. בשעתו הוא עורר סערה תקשורתית. הופעתו לוותה במחלוקות קולניות בין מבקרים, שהתפלמסו על האמירות החברתיות והפוליטיות החריפות העולות ממנו, על המיזוג החלוצי של ריאליזם ופנטזיה המאפיין אותו, ועל ה"אנגרית", השפה הממוזגת, אנגלית-עברית, שבן נר המציא במיוחד למלאכים באים, שעלילתו מתרחשת במאה העשרים ואחת - אז, בשעת לידתו הראשונה, עתיד רחוק ועתה הווה בוער.
מלאכים באים, ספרו השערורייתי של בן-נר, שהוא, לדעתי, מעולל העלילות המשוכלל ביותר מבין הסופרים הישראלים, ספר שיש בו יותר משמץ של סיוט שהתגשם, רואה עתה אור מחדש, לאחר כמעט שלושים שנה, בעריכה חדשה.
יגאל שוורץ
יצחק בן-נר מפנטז הרבה ברומן הזה, ועושה זאת בכישרון רב. באמצעים מגוונים מאוד הוא יוצר עולם בדיוני שלם, חי ועשיר; תיאורים מצוינים, בהירים וחדים של מראות, מצבים ומאורעות; לשון יפה, קצבית ומדויקת - שעה שלשוננו שלנו היא, וסוגסטיבית מאוד, שעה שהיא העגה הישראלית הבדויה של המאה ה-21; ועל כל אלה שפע סגנוני של סיפורים ומעשיות. הצלחה כזאת אינה דבר של מה בכך: בניית עולם בדיוני שכזה, המלא טירוף להתפקע, ואף על פי כן עומד איתן על תילו, איתן להבהיל.
אילנה המרמן, הארץ