ז'וזה סאראמאגו על הרומאן של רסטרפו: "טירוף" הוא סיפור אהבה מופלא על גבר המאוהב נואשות באשתו; שמחפש ומחפש אחריה עד שלבסוף הוא יכול לדַמות שבאמת מצא אותה. כן, יש ברקע אלימות, סחר בסמים, שיגעון, אולי אפילו האהבה עצמה כצורה של שיגעון מוחלט. אך החשוב מכל הוא שמדובר ברומאן גדול באמת, מסוג שכבר נעשה נדיר...
כשאיכות הכתיבה נוסקת לרמה שלאורה רסטרפו השיגה כאן, אין לך אלא להסיר את הכובע בפניה. רסטרפו כותבת ביד אמן, בשליטה מוחלטת מעוררת-השתאות. אינספור קוראים עתידים להתענג על אחד הרומאנים היותר משובחים שנכתבו בזמן האחרון".
גבר חוזר לביתו אחרי נסיעה של שלושה ימים ומוזעק לבית-מלון לאסוף את אשתו, שאיבדה את שפיותה. מה קרה לה בימים הללו? מי הגבר שמסר אותה לידיו ונעלם? כדי להשיב לעצמו את אשתו, כדי להצילה, הוא יוצר לחקור את התעלומה; כמו מין אורפיאוס הוא צולל אל התהום המפחידה של הטירוף שהשתלט לפתע על אשתו, חמוש רק באהבתו הסבלנית, העקשנית. הוא נשאב לראשונה אל הביוגרפיה האפלה שלה, שעד כה התחמק ממנה, מתוודע לעבָרָהּ, שאין לה ממנו מנוח, ומאפשר לה לשוב ולספר לבסוף את הסיפור שלה, בלי הכחשות. סביבם רוחשת המציאות הכאוטית של קולומביה הפצועה מן הטרור של ברוני הסמים, שטירופה של האשה נדמה כאבן קטנה בפסיפס השיגעון הקולקטיבי שלה.
ספרה עטור-הפרסים של רסטרפו הוא סיפור מתח רב-קולי; בכתיבה וירטואוזית הוא עובר מקול לקול, מסצנות מצמררות לסצנות קומיות, ולסצנות המכמירות את הלב. לאורה רסטרפו, ילידת קולומביה (1950), היא סופרת, עיתונאית, פעילה פוליטית ומרצה לספרות. עד כה פרסמה עשרה ספרים, והיא כיום מן הסופרים המרכזיים באמריקה הלטינית. רב-המכר "טירוף" זיכה אותה בפרס אלפגוארה היוקרתי, ובפרס גרינצאנה קאבוֹר באיטליה. "הקריאה ברומאנים של לאורה רסטרפו היא הנאה ודאית". (גבריאל גרסיה מארקס); "הספר היפהפה וטורד-המנוחה הזה הסעיר אותי בימים שקראתי בו וזמן רב אחרי שהנחתי אותו מידי". (ויקראם סֶת)