המגורים המשותפים ברוסיה הקומוניסטית, או "הקומונלקות" בסלנג הסובייטי, היו דירות מרובות חדרים, ששוכנו בהן משפחות שלמות בכל חדר. פועלים, אקדמאים, פושעים קטנים ובני אצולה לשעבר, כולם התגוררו יחדיו וחלקו מטבח, חדר אמבטיה ושירותים.
בתנאים אלו של עוני ואינטימיות כפויה אנו פוגשים משוררת המפרנסת את אמהּ, את בתהּ ואת נכדהּ האהוב, אך שאינה מוותרת על שעה של חסד לעצמה, אותה היא מוצאת בלילות. בהומור שחור ובשפה עסיסית קופצת פטרושבסקיה בין משלבים לשוניים ושוזרת את הנמוך עם הנשגב, את המלודרמטי עם הפרוזאי, ומתארת את עובדות החיים מהפכות הקרביים.
"השעה לילה" היא יצירתה הארוכה והמוכרת ביותר של פטרושבסקיה בפרוזה. הוצאת לוקוס שמחה להגיש לכם את אחת הסופרות החשובות ביותר ברוסיה של היום, עתה בעברית.
"סופרת שמקוריותה מפעימה." הגרדיאן
"פטרושבסקיה שולטת באבסורד בקור רוח ובמיומנות של מנהיגת כנופיה." הניו יורקר
לודמילה פטרושבסקיה
לודמילה פטרושבסקיה היא סופרת, מחזאית, משוררת, ציירת וזמרת קברט החיה ועובדת במוסקבה. היא נולדה ב-1938 למשפחה במעמד בינוני, וסיימה את לימודיה בפקולטה לעיתונות באוניברסיטת מוסקבה. בתחילת דרכה עבדה בכמה עיתונים, בהוצאות לאור, וכעורכת בתחנת טלוויזיה.
את כתיבתה החלה בגיל צעיר במחזאות ובכתיבת סיפורים קצרים העוסקים במציאות הסובייטית הקודרת, בנימה המשלבת בין הקומי, הגרוטסקי והאפל. ב-1972 לאחר פרסום סיפורה הראשון נאסרו יצירותיה לפרסום במשך יותר מעשור.
רק בשנות השמונים החלו להעלות את מחזותיה ברוסיה ולקראת שנות התשעים החלה לצאת לאור הפרוזה שכתבה במשך כל השנים. ב-1992 יצא הרומן "השעה לילה" והקנה לה את שמה, ומאז הוציאה יותר מ-15 ספרים שזכו להצלחה מסחררת וזיכו אותה בשלל פרסים ספרותיים ברוסיה ומחוץ לה, בהם פרס פושקין ב-2003, ופרס המדינה ברוסיה ב-2004. ספריה תורגמו ליותר מ-30 שפות ומחזותיה מוצגים על מיטב הבמות ברחבי העולם. כמי שממציאה את עצמה כל העת, בגיל שבעים פנתה פטרושבסקיה לקריירת זמרה, וכיום היא מופיעה כזמרת במועדוני לילה ובאולמות גדולים ברוסיה ובעולם. ציוריה מוצגים במוזיאונים הגדולים ברוסיה.
על המתרגמת
דינה מרקון – מתרגמת ועורכת ספרותית, מרוסית ומאנגלית לעברית. מחברת מסות קטנות וכותבת ביקורות ספרות. עשרות תרגומיה כוללים בין היתר יצירות של הקלסיקונים כגון צ'כוב, טולסטוי, דוסטוייבסקי, גונצ'רוב, של מחברים מודרניים כגון אילף ופטרוב, ומיכאיל בכטין, ושל סופרים עכשווים כגון אלכסנדר גולדשטיין ועוד.
