את גינת בר כתב מאיר שלו על גינת ביתו בעמק יזרעאל, בה נטע עצי בר ושיחי בר, שתל וזרע רקפות, כלניות, נרקיסים, חצבים ופרחי בר רבים אחרים, ובה הוא מתרועע עם בעליה האמתיים: ציפורים, קיפודים, פרפרים, חזירי בר ועוד חברים.
הטבע של הארץ, המתואר ונוכח בכל הרומנים שכתב, הוא כאן הגיבור הראשי.
באהבה ובהומור מספר מאיר שלו על הצבעים, הריחות והקולות העולים מגנו, על מחזורי העונות וחליפת הזמן, על מחשבותיו בעת הנביטה, הכמישה, הלבלוב, העישוב.
הוא מתאר את איסופם וזריעתם של זרעי הנורית והפרג, את מלחמתו בחולד, את האדמה והאדם.
בשולי הדברים הוא מלמד מעט ספרות, היסטוריה ומיתולוגיה, חיזוי גשמים, קטיף של סברס, איך מכינים לימונצ'לו וכובשים זיתים.
"הספר הזה הוא לא ספר הדרכה ולא ספר לימוד, לא של בוטניקה ולא של גינון.
אין הוא אלא קובץ של רשימות על גינת בר צנועה אחת ועל הגנן שעובד ושומר אותה, מי שבגיל די מאוחר מצא לו תחביב, ואולי אף אהבה חדשה".
את גינת בר מלווים רישומים וציורים מאת רפאלה שיר.