"השעות", זוכה פרס פוליצר (1988) ופן פוקנר (1988), הוכרז כספר הטוב ביותר לשנת 1988 על ידי "ניו יורק טיימס" , "לוס אנג'לס טיימס" , "בוסטון גלוב" ו"שיקגו טריביון". ניו יורק, סוף המאה העשרים: קלריסה ווהן, עורכת ספרים מצליחה, מתכננת מסיבה לחברה הטוב, משורר חולה איידס שזכה בפרס ספרותי חשוב. לוס אנג'לס, 1949 : לאורה בראון, עקרת בית מתוסכלת, מתכוננת ליום ההולדת של בעלה אך לבסוף בוחרת להסתגר בחדר בבית מלון ולקרוא את "מרת דאלווי" של וירג'יניה וולף. לונדון - 1923 : בוקר אפרורי אחד מתעוררת וירג'יניה וולף מחלום שיוביל לכתיבת "מרת דאלווי". ביד וירטואוזית מפגיש מייקל קנינגהם את הסופרת, גיבורת הרומן שלה והקוראת, בעירוב מרתק של זמנים, ההולך וצובר תאוצה כאשר שלושת חלקיו של הסיפור מתחילים להדהד זה את זה. השעות הוא יצירה מאלפת, מורכבת ובעלת עצמה שמתעמקת במצבו הקיומי של האדם - הבדידות, הכמיהה לאהבה ולקשר אינטימי, והריקנות שאין בכוחן של המסגרות החברתיות או המשפחתיות לפצות עליה. יחד עם זאת, ואולי מעל הכל - זוהי יצירה שמבקשת להזכיר לנו את יכולתו של האדם, ולו ליום אחד, להתפייס עם החיים.