איש מחשבים צעיר וחסר ייחוד נשלח למורת רוחו להפיץ את בשורת המחשב ברחבי צרפת. אולי, הוא אומר לעצמו, המעבר הזה לפרובינציה "ישנה לי את המחשבות; ללא ספק באופן שלילי, אבל הוא ישנה לי את המחשבות; לפחות יהיה שינוי בכיוון, תהיה טלטלה." אבל חייו הולכים ומתבררים כירידה מתמשכת אל השאול של חיי היומיום. שום דבר דרמטי, רק החיים שכל אחד מכיר: עבודה, בילויים, מין, צרכנות, טלוויזיה. גיבור הרומן חסר השם, שנפרד מחברתו לפני שנתיים ומאז נותר בגפו, יוצא למסע הכפוי עם עמית לעבודה, טיסראן, צעיר בן 28 חסר חן ועדיין בתול. השניים כמהים לאהבה ולסקס, למגע אנושי וללטיפה, ומחפשים אותם ברכבת, במסעדות, במועדוני לילה ובמקומות העבודה. לשווא. כי בחברה שלנו, המין מייצג מערכת מיון שנייה, נפרדת לחלוטין מזו של הכסף; והיא נחשבת למערכת מיון אכזרית לפחות כמוה. ההשלכות של שתי המערכות זהות לחלוטין. כמו הליברליזם הכלכלי חסר המעצורים, ומסיבות זהות, הליברליזם המיני מייצר תופעות של התרוששות מוחלטת. יש כאלה שעושים אהבה כל יום; אחרים חמש או שש פעמים בחייהם, או אף פעם לא. יש כאלה שעושים אהבה עם עשרות נשים; אחרים עם אף אחת. זה מה שמכנים "חוק השוק". במישור הכלכלי, שניהם שייכים אמנם למחנה המנצחים, אך במישור המיני, למחנה המובסים. יציאתו לאור של הרומן הראשון של וולבק הרחבת תחום המאבק היתה אות הפתיחה למה שהפך במהירות ל"תופעת וולבק". מישל וולבק הוא כיום הסופר הצרפתי המאתגר ביותר, השנוי ביותר במחלוקת, ולבטח המפורסם ביותר בספרות הצרפתית העכשווית. ספריו של וולבק תורגמו לעשרים וחמש שפות וזיכו אותו בפרסים בצרפת ובאיטליה. ספרו החלקיקים האלמנטריים ראה אור בהוצאת בבל.