"פולמוס השילומים", ספר ראשון בעברית על פרשת השילומים, מקבץ את הפרוטוקולים המלאים של כל הדיונים שהתנהלו בכנסת, בוועדת חוץ וביטחון שלה, בממשלה ובמוסדות העליונים של מפלגת השלטון (מפא"י) סביב ניהול משא ומתן עם ממשל מערב-גרמניה על השילומים.
הפרוטוקולים מתעדים את הקשת המגוונת של הדעות בנושא הרגיש והמסעיר של המגעים עם ממשלת מערב-גרמניה ועם גרמנים בכלל. הוויכוחים בנושא זה התנהלו בישראל בת ה-4 ובמרחק 8 שנים בלבד מהשואה. המחלוקת העזה בעד ונגד ניהול המו"מ חצתה לא רק בין המפלגות אלא גם בין אישי אותן מפלגות, והגיעה לשיאה בהסתערות מפגיני מפלגת "חרות", לקריאתו של מנהיגה ח"כ מנחם בגין (לימים, ראש ממשלת ישראל), על בנין הכנסת תוך זריקת אבנים לתוך אולם המליאה.
שוללי ההסכם, ובראשם מפלגות השמאל מפ"ם ומק"י מזה, ומפלגות הימין "הציונים הכלליים" ו"חרות" מזה, התנגדו לקיום מגעים כלשהם עם ממשלה גרמנית. חסידי ההסכם, ובראשם מפלגות הקואליציה מפא"י והמפלגות הדתיות, שפסלו את האפשרות של "רצחת וגם ירשת", עמדו על ההכרח להכיר בקיומה של גרמניה הדמוקרטית כחברה במשפחת האומות לאחר תבוסת המשטר הנאצי, וטענו שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להתעלם ממציאות זאת.
הכניסה למשא ומתן עם ממשלת גרמניה המערבית על השילומים אירעה בתקופה של משבר כלכלי חריף במשק הישראלי, שהתחולל כתוצאה מצורכי השיקום של הארץ לאחר מלחמת העצמאות ומהעלויות האדירות שהיו כרוכות בקליטת נחשולי העלייה הגדולים של ראשית שנות החמישים.
זהו ספר ראשון המתעד את הפרוטוקולים החסויים של ישיבות הממשלה וועדת חוץ וביטחון של הכנסת, אשר נפתחו לציבור באחרונה, אך זמינים רק למבקרים בגנזך המדינה בירושלים.
"פולמוס השילומים" ישמש לדורות ספר יסוד ללימוד סוגיה נוקבת בתולדות המדינה, בנושא שחריפותו לא פגה ולא תפוג לעולם, במישור ההתייחסות של יהודים כפרטים ושל מדינת ישראל כמדינת היהודים כלפי גרמניה והעם הגרמני, מאז ימי השואה.
הספר שופך אור על חלקו המכריע של שר החוץ משה שרת בכל הדיונים הנוקבים שהתנהלו סביב המו"מ עם ממשלת גרמניה המערבית על השילומים - דיונים שהסתיימו בכנסת בהחלטה לאשר את הצעת הממשלה לנהל את המו"מ שהניב את הסכם השילומים, ולבסוף בחתימה על הסכם השילומים ב-10 בספטמבר 1952 על-ידי שר החוץ משה שרת וראש ממשלת מערב-גרמניה ד"ר קונרד אדנאואר.
