הודו, אותה ארץ כבירה ומסתורית שמהלכת קסם על יושבי כל העולם זה מאות בשנים, היא תופעה שקשה לתאר במילים. הריחות, המראות, הצלילים – דומה ששום ניתוח, ודאי לא של אדם מערבי, לא יצליח לפענח את סוד מהותה של תת-היבשת הצבעונית הזאת.
והנה, בשנות החמישים כאן בישראל, היה מי שהצליח ללכוד את המהות הזאת ולהעלות אותה על הכתב. בצניעות נטולת יומרות התיישב עזריאל קרליבך – מהגדולים שבעיתונאי ישראל – וכתב את רשמיו מנסיעתו בת שלושת השבועות להודו. התוצאה היא תיאור מרתק וחד-עין, שנותר מדויק ועדכני כאילו נכתב היום.
מאז צאתו לאור ועד היום נמכר הספר בעשרות אלפי עותקים, ודומה שאין ישראלי – צעיר כמבוגר – שנוסע להודו בלי לקרוא בו. מהדורה זו סודרה מחדש ונוספה לה הקדמה מאת צור שיזף, סופר המסעות הנודע.
"הספר הוא אחד המפתחות היפים שאפשר לתת בידי כל קורא שעומד להתחיל סיפור אהבה עם הארץ היפה והאינסופית הזאת" – מתוך ההקדמה מאת צור שיזף.
