הספר "מדוע ללמוד מדיה?" (1999) נכתב כמעין מניפסט. מחברו שואל שאלות קשות ומנסה להגדיר סדרי יום שונים עבור כל אלה המתעניינים במדיה. השאלות עולות מההכרה הפשוטה במרכזיות המדיה בחי היומיום, אבל גם מההכרה בכוח של המדיה – הכוח לקבוע סדרי יום והכוח להרסם; הכוח להשפיע על תהליכים פוליטיים והכוח לשנותם; הכוח ליידע; הכוח להוליך שולל; הכוח לייצר משמעויות ולשמרן; לשכנע, לתמוך ולחזק. הכוח לערער את הביטחון והכוח להרגיע.
רוג'ר סילברסטון רואה במונח "מדיה" מונח רב-פנים הכולל גם את ה"מדיום" – את אמצעי התקשורת: השפה, הכתב, הטלוויזיה, הרדיו – וגם את ה"מסר": תוכנית הטלוויזיה, הכתבה בעיתון והסרט בקולנוע. לדבריו, את המדיה יש לחקור כתהליך – תהליך של זרימה רציפה ורב-כיוונית החורגת מנקודת ההשקה שבין מוען לנמען, טכנולוגיה וטקסט. תהליך המתרחש בכל מקום שבני אדם מתקהלים בו, בכל מקום שבו הם מנסים, במגוון של דרכים ובמידות שונות של הצלחה, להתחבר זה לזה.
באמצעות עיון בדיסציפלינות שונות ממדעי הרוח והחברה – כמו גם בהוגים מרכזיים דוגמת בארת, בורדייה ובודריאר – מאפשר המחבר היכרות מעמיקה עם המדיה, אבל גם מוביל מהלך עקרוני וחיוני לקראת המאה ה-21, כלומר מהלך אל מעבר לפסימיזם הגדול של הוגי אסכולת פרנקפורט.
ובכן, כיצד אפשר להבין את המדיה כדבר גלוי מבחינה קלידוסקופית אך נסתר מבחינה אידיאולוגית? כיצד אפשר להעריך את המאבקים השונים על המדיה ובתוך המדיה: מאבקים של בעלות ושליטה במוסדות ובמשמעויות; מאבקי נגישות והשתתפות; מאבקי ייצוג; מאבקים אשר מקנים תוכן ומשפיעים על אופן הבנתנו זה את זה ועל אופן הבנתנו את עצמנו?
רוג'ר סילברסטון הוא פרופסור למדיה ותקשורת בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE). לאחר קריירה קצרה בטלוויזיה פנה ללימודי דוקטורט ב-LSE . ב-25 השנים האחרונות הוא עוסק בהוראת תקשורת ובחקר המדיה והתקשורת; מחברם של 12 ספרים שתורגמו לשפות רבות. ספרו האחרון Media and Morality: On the Rise of Mediapolis יראה אור בשנת 2006.
